נחמה

נֶחָמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחמה
הגייה^*	nekhama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ח־ם
דרך תצורה	משקל קַטָּלָה (הסגול בפה"פ בשל עה"פ הגרונית)
נטיות	ר׳ נֶחָמוֹת; נֶחָמַת־, ר׳ נֶחָמוֹת־

דבר שביכולתו להשכיח תחושת קושי וכאב, ולהקל על המצב הרע.
- ”זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי.“ (תהלים קיט, פסוק נ)
- "יֵשְׁנָם יָמִים לְלֹא מַרְגּוֹעַ / בָּם לֹא אֶמְצָא לִי נֶחָמָה / וּמֻכְרָחָה אֲנִי לִנְגֹּעַ / בַּעֲשָׂבִים, בַּאֲדָמָה" (שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבֹר עָלַי, מאת יורם טהרלב)
- "זֶה בְּזוֹ נַבִּיט / וְנִתְמַהּ שֵׁנִית / אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה. / לִפְעָמִים אֲנִי / לִפְעָמִים אַתָּה / כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה." (נֶחָמָה, מאת רחל שפירא)
שם פרטי לנקבה.
- הכינה נחמה.

שם פעולה מן ניחם. המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובאיוב ו, פסוק י.