הֵקֵל

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הקל
שורש וגזרה ק־ל־ל א, גזרת הכפולים
בניין הִפְעִיל
  1. הפחית משקל.
    • ”וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו; וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם...“ (יונה א, פסוק ה)
    • חגי זרק את שקי־החול מהכדור הפורח כדי להקל את משקלו.
  2. בהשאלה: הסיר נטל, גרם רווחה.
    • ”וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת – וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם; וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.“ (שמות יח, פסוק כב)
    • ”אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת־עֻלֵּנוּ; וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר־נָתַן עָלֵינוּ – וְנַעַבְדֶךָּ.“ (מלכים א׳ יב, פסוק ד)
    • משה הקל על החמור בכך שנטל ממנו את השקים.
  3. פסק לא בחומרה, מיתן את הדין.
    • בשל מצבו הבריאותי הרעוע החליט השופט להקל בדינו של הגנב.
    • בֵּית הִלֵּל נְחְשְׁבוּ לְמֵקִֵלִים בַּהֲלָכָה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה
  • הוּקַל (צורת הסביל)
  • הקלה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה


השורש קלל א

השורש ק־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

עריכה
ק־ל־ל א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קַל קַל יֵקַל קַל לָקֹל
נִפְעַל נָקַל נָקֵל יִקַּל הִקֵּל לְהִקֵּל
הִפְעִיל הֵקֵל מֵקֵל יָקֵל הָקֵל לְהָקֵל
הֻפְעַל הוּקַל מוּקָל יוּקַל -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-