כָּאַבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כאב
שורש וגזרה כ־א־ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חש ברע; הרגיש מועקה באחד מאיברי־גופו.
    • ”...וַיִּמֹּלוּ כָּל־זָכָר כָּל־יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים...“ (בראשית לד, פסוקים כדכה)
    • ”וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי.“ (תהלים סט, פסוק ל)
    • ”גַּם־בִּשְׂחוֹק יִכְאַב־לֵב; וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה.“ (משלי יד, פסוק ג)
    • ”אַךְ-בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב; וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל.“ (איוב יד, פסוק כב)
    • אחרי הביקור במסעדה ההיא, כאבה לנו הבטן למשך שלושה ימים.

גיזרוןעריכה

  • מילה מקראית

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: hurt‏‏‏‏

ראו גםעריכה

כְּאֵבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כאב
הגייה* ke'ev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־א־ב
דרך תצורה משקל קְטֵל
נטיות ר׳ כְּאֵבִים; כְּאֵב־, ר׳ כְּאֵבֵי־; כ׳ כְּאֵבוֹ
  1. לשון המקרא תחושה גופנית או נפשית, מאי-נוחות ועד קושי לסבול, שמקורה במחלה, פציעה, מכה, עלבון וכיו"ב.
    • ”בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי, נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּש“ (ישעיהו יז, פסוק יא)
    • הפצוע סובל כאבים עזים בכל חלקי גופו ומתקשה לקום ממיטתו.
    • האב השכול מבטא בספרו את כאבו על נפילת בנו במלחמה ומספר על הסבל המלווה אותו יומיום מאז.
    • "שיר כאב, עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו. שיר כאב כל פעם חוזר, אז אני שר עכשיו - אולי זה עוזר." (שיר כאב / מאיר אריאל)

גזרוןעריכה

  • השוו מערבית, "כִּיבַא" كَئِبَ להיות שרוי בדכאון או עצב. מופיעה גם בארמית יהודית - "כֵּיבָא".
  • עפ"י גסניוס, מקבילה לתיבת "כאב" העברית, (מופיעה גם בקערת השבעה יהודית) בלשון ארמית-בבלית,ומנדעית בצורת "כבב" הביטוי הארמי "כביבי בנורא" - בהוראת "להתפחם", "להצרב באש הפחמים". ראו גם קבב.

פרשנים מפרשיםעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כאב