פתיחת התפריט הראשי

סֵבֶלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבל
הגייה* sevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־ל
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות סֵבֶל־
  1. סחיבה של משא או נשיאה במס כספי.
    • ”הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל, עֹמְשִׂים; בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה, וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח“ (נחמיה ד, פסוק יא)
    • ”וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת-הַנַּעַר, כִּי-עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא, וַיַּפְקֵד אֹתוֹ, לְכָל-סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף“ (מלכים א׳ יא, פסוק כח)
  2. תחושת נפשית או גופנית של כאב וקושי.
    • "לִרְגָעִים, רִגְעֵי סֵבֶל וּמְרִי, וְאָמַרְתָּ לְיַלְדִּי לְהָנִיעַ בְּחֵיקִי בְּיָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ הַזְּעִירָה" ("ימים דובבים", רחל המשוררת)
    • רגלי הפצועה גרמה לי סבל רב.

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה בשפה שנכחדה - אכדית , (פ) זֵ-בֵּאֶלֻ , זַָ-בַּאָלֻ - ze-bēlu,za-bālu במשמעות :לסחוב,להוביל,למסור(סחורה),זובולו - לגרום לאדם לחכות, נאמר גם על: "מחלה שלא נרפאת".

הטיות שונות של הפועל האכדי דוגמת ("אִזָאבִּל" - i-za-ab-bi-il) מקושרות למשמעות המילה: "עוני","סבל".

  • השורש ס־ב־ל קשור הן להרמת משקל פיסי והן לתחושת הקושי הנפשי, בדומה לפועל נשא הבא במשמעות נשיאת משא וגם במשמעות סליחה ונשיאת עוון. נתן לראות תופעה זו גם בשפות אחרות, כגון בפועל to bear באנגלית, ובשורש حمل (חמל) בערבית.
  • כיום לא נהוגה צורת רבים למילה "סֵבֶל", בדומה למלים אחרות המתארות רגש (כגון צַעַר, קנאה, חמלה). בתנ"ך מופיעה לעתים המלה צורת הרבים "סִבְלוֹת", כגון בבטוי "סבלות מצרים" (למשל ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם“ (שמות ה, פסוק ד). כמה מהפרשנים גזרו אותה מצורת נקבה, שכיום אינה בשימוש.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סבל

סָבַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סבל
שורש וגזרה ס־ב־ל, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרים משא או נאלץ לשלם מס.
    • ”וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד“ (בראשית מט, פסוק טו)
  2. חש כאב וקושי פיסי או נפשי.
    • ”אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה“ (ישעיהו נג, פסוק ד)
    • ההרצאה הייתה משעממת מאוד, ממש סבלתי שעה וחצי.

גיזרוןעריכה

  • ההוראה המקורית של הפועל היתה כנראה נשיאה פיסית, וממנה התפתחה המשמעות המושאלת של סבל נפשי.
  • מופיע גם בבנין פיעל/פועל, למשל: ”אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ“ (תהלים קמד, פסוק יד)

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

סַבָּלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבל
הגייה* sabal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־ל
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ סַבָּלִים; סַבָּל־, ר׳ סַבָּלֵי־
  1. מקצועו של אדם המתפרנס מסחיבת משאות ממקום למקום.
    • ”וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר“ (מלכים א׳ ה, פסוק כט)
    • "[אמר] רשב"א [הראית מימיך] ארי סבל, צבי קייץ, שועל חנוני, זאב מוכר קדרות ובהמה חיה ועוף שיש להם אומנות?" (תוספתא קידושין ה יג)
    • מתניו היו חגורים באבנט מזוהם של נושא-סבל "רשמי דרך", יוסף חיים ברנר
  2. מתקן המורכב על כלי־רכב דו־גלגלי, ואשר ניתן להניח עליו מטען.
    • הרכבתי אתמול סבל חדש על האופניים שלי.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה