צער

יש להוסיף לדף זה את הערך: צֹעַר.

צַעַרעריכה

כאב גופני. וגם כאב נפשי תחושת עצב, עוגמת נפש.
- ”החובל בחברו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער ברפוי בשבת ובבשת בנזק..צער כואו בשפוד או במסמר ואפילו על צפורנו מקום שאינו עושה חבורה אומדין כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ח, משנה א)
- "לה' ושמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה והלא כבר נאמר ועמכם דבר המשפט אין לך אלא מה שעיניך רואות רשב"ג אומר כשם" (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, פרק א', ד')
- האיש הפסיד כסף רב וצער שרה עליו.

ערבית צערַ صَغَّرَ בהוראת להתקטן, להיגמר.
הוראת השורש צ־ע־ר קשורה להקטנה, והיא קרובה לשורש ז־ע־ר. ראו למשל: צעיר, זעיר. ישנן מלים המתארות עצב וקושי וקרובות במשמען אל מילים המתארות הקטנה, כמו למשל צרה, מיצר, צוקה. כמו גם מלים המתארות שמחה קרובות לעתים במשמען להגדלה, כמו כבוד וכובד. ^[^{דרוש מקור}^]

ערך בוויקיפדיה: צער

השורש צ־ע־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

לשון המקרא היה לקטן יותר. למעט יותר.
- ”וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ“ (ירמיהו ל, פסוק יט)
- ”יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָע וְיִצְעֲרוּ וְלֹא יָבִין לָמוֹ“ (איוב יד, פסוק כא)

המילה מופיעה פעמיים השורש צ־ע־ר ב במילים רבות מבטא חסרון וקטנות כמו צעיר מצער. ומשותף גם לערבית ص.غ.ر.