| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אכזב
|
| הגייה* |
akhzav
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
כ־ז־ב
|
| דרך תצורה |
משקל אֶקְטָל
|
| נטיות |
ר׳ אַכְזָבִים
|
- לשון המקרא שוא, מה שלא מתקים, מה שאי אפשר לסמוך עליו.
- ”לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.“ (מיכה א, פסוק יד)
- וּמַה תִּקְוַת מְקוֹר אַכְזָב / אֲשָׁר הִרְבָּה שֹׁד וְכָזָב / וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב / אֶת תּוֹרַת אֲדֹנָי ( פתיחה להספד, יהודה הלוי)
- לא קים מה שצִפו ממנו, לא הביא תועלת, לא התממש כמצופה.
- הנבחרת אכזבה כאשר הפסידה 2:0
- שניוני מכזב על פי אַכְזָב המקראי (לעיל).
