| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אכזב |
| הגייה* | akhzav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ז־ב |
| דרך תצורה | משקל אֶקְטָל |
| נטיות | ר׳ אַכְזָבִים |
- לשון המקרא שוא, מה שלא מתקים, מה שאי אפשר לסמוך עליו.
- ”לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.“ (מיכה א, פסוק יד)
- וּמַה תִּקְוַת מְקוֹר אַכְזָב / אֲשָׁר הִרְבָּה שֹׁד וְכָזָב / וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב / אֶת תּוֹרַת אֲדֹנָי ( פתיחה להספד, יהודה הלוי)
- לא קים מה שצִפו ממנו, לא הביא תועלת, לא התממש כמצופה.
- הנבחרת אכזבה כאשר הפסידה 2:0
- שניוני מכזב על פי אַכְזָב המקראי (לעיל).
