מְעַט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעט
הגייה* me'at
חלק דיבר תואר, תואר הפועל
מין
שורש מ־ע־ט א
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ מְעַטִּים, נ׳ מְעַטָּה, נ"ר מְעַטּוֹת; הפסק: מְעָט
  1. גם עם אותיות בכל"ם לפניה שֶׁאֵינוֹ רַב, שֶׁכַּמּוּתוֹ קְטַנָּה הִיא.
    • ”פָּנֹה אֶל-הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט...“ (חגי א, פסוק ח)
    • ”יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים; פְּקֻדָּתוֹ, יִקַּח אַחֵר“ (תהילים קט, פסוק ח)
    • "האדמה פורייה אבל מלאה אבנים, תּבוּאָתָהּ טוֹבָה אֲבָל מְעַטָּה..." שמשון בלוך, "שבילי עולם א'"
    • "...המבטיחים להם הכנסה רבה תמורת עבודה מְעַטָּה..." אַחַד העם, "אמת מארץ ישראל", גיליון 127
    • "הַמְעַטִּים הבטלנים וּמוֹרדי הָאור בבית המדרש?..." מרדכי זאב פיירברג, "הצללים", עמ ' 158
  2. תה"פ בְּמִדָּה לֹא רַבָּה, בְּכַמּוּת קְטַנָּה.
    • ”וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ“ (בראשית כד, פסוק יז)
    • ”זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה; וּמְעַט תֶּאֱסֹף, כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה“ (דברים כח, פסוק לח)
    • ”וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט...“ (זכריה א, פסוק טו)

גיזרון עריכה

  • מן המקרא, השוו לאכדית: matu, ארמית: מַעֵט, וכן בערבית: مَعَطَ (קרי: מַעַטַ)- דילל הַשֵּׂעָר.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: little‏, few‏‏‏‏
  • יוונית: λίγος‏‏‏‏ (תעתיק: lígos)

מָעַט עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מעט
שורש וגזרה מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג
בניין פָּעַל (קַל)


  1. פָּחֲתָה כַּמּוּתוֹ, צֻמְצַם מִסְפָּרוֹ.
    • ”...וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים, וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּרְבוּ שָׁם, וְאַל תִּמְעָטוּ (ירמיהו כט, פסוק ו)
    • ”וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה, וְקוֹל מְשַׂחֲקִים; וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ...“ (ירמיהו ל, פסוק יט)
    • "...וימים עוברים מבלי שֶׁסִּבְלוֹן הרבבות יִמְעַט..." י"ח ברנר, "לפנים ולאחור", עמ' 585
    • "...ואולם בעונות הדור מָעֲטוּ אבירי אֱמת בארץ..." ח"נ ביאליק, "דון קישוט, ספר שני

גיזרון עריכה

  • פועל מקראי (קראו עוד לעיל).

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

ראו גם עריכה

מִעֵט עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיעט
שורש וגזרה מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג
בניין פִּעֵל


  1. לשון המקרא הָיָה מוּעָט וּמְצֻמְצָם בְּכַמּוּתוֹ.
    • ”בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל; וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ...“ (קהלת יב, פסוק ג)
  2. גָּרַע מֵהַכַּמּוּת, הִפְחִית.

נגזרות עריכה

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

מֻעַט (גם: מֹעַט) עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מועט
שורש וגזרה מ־ע־ט א, גזרת השלמים, ע"ג
בניין פֻּעַל


  1. בעיקר בבינוני קָטְנָה בּוֹ הַכַּמּוּת, נִפְחַת מִן מִדָּתוֹ.

גיזרון עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

מָעֹט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעוט
הגייה* ma'ot
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש מ־ע־ט ב
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות נ׳ מְעֻטָּה, נ"ר מְעֻטּוֹת
  1. נאמר על חרב מֻשְׁחָז וּמְצֻחְצָח הֵיטֵב.
    • ”לְמַעַן לָמוּג לֵב, וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים עַל כָּל שַׁעֲרֵיהֶם, נָתַתִּי אִבְחַת חָרֶב; אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק, מְעֻטָּה לְטָבַח“ (יחזקאל כא, פסוק כ)
    • "וגם אל ביתו (של אחיטוב) באו אנשים מצבא המלחמה [...] וְחַרְבָּם מְעֻטָּה לטבח." משה מנדלסון, "קהלת מוסר", עמ' 4
  2. בהשאלה שֶׁמָּשְׁחָז הֵיטֵב.
    • "...חנית להבת שש מאות מְעֻטָּה להורגים..." סעדיה הגאון, "יוצרות לשבתות השנה", "אתו חנפי לב בזרוע, תצא"

גיזרון עריכה

  • מילה סתומה המופיע אחת במקרא, והובנה לפי ההקשר. [1]

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. יש הרואים בכתיב "מָעֹט" טעות המחבר, וכי כתוב, כביכול, "מָרֹט". כמו כן, יש הרואים כאן את הצורה "מְעֻטָּה" מן השורש עט"ה בבניין פועל, שעניינו כיסוי (רד"ק), דהיינו החרב מכוסה בנדנהּ.

מַעַט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעט
הגייה* ma'at
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ע־ט ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. נדיר [פיוטי] הֲסָרַת כָּל טִנֹּפֶת וְהַבְרָקָה; צִחְצוּחַ.
    • "אֵלֶּה בְּהַצְהָלָה וָשַׁעַט, וְאֵלֶּה בְּצִחְצוּחַ וָמַעַט..." שלמה הבבלי, מתוך: "סליחות", "אלה בשלישמו ואלה בפרישמו בקרב"

גיזרון עריכה

  • ככל הנראה גזירה מן המילה היחידאית "מְעֻטָּה", המופיעה במקרא, ומובנה המקובל הוא תואר המעיד על היות החרב מושחזה ומצוחצחה.

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה