זעיר

זְעֵיר עריכה

לשון המקרא מעט, כמות קטנה, או לשון חיבה.
- ”כַּתַּר-לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.“ (איוב לו, פסוק ב)
- ”כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם“ (ישעיהו כח, פסוק י)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זעיר
הגייה^*	za׳ir
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ז־ע־ר
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	נ׳ זְעִירָה, ר׳ זְעִירִים, נ"ר זְעִירוֹת

עברית חדשה קטן. שגדלו אינו רב בדרך כלל בהפלגה
- ”קֵן לַצִּפּוֹר בֵּין הָעֵצִים, / וּבַקֵּן לָהּ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים / וּבְכָל-בֵּיצָה – הַס, פֶּן תָּעִיר – / יָשֵׁן לוֹ אֶפְרוֹחַ זָעִיר“ (קֵן לַצִּפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת).
- ”נֵרוֹתַי הַזְּעִירִים, / מָה רַבּוּ הַסִּפּוּרִים, / לִי יִלְאַט הָאוֹר (×2);“ (נֵרוֹתַי הַזְּעִירִים, מאת ראובן אבינועם בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "פתאום הפסיק את השירה / פשוש אחד זעיר, / אם אין מילים ואין תווים / הוא לא מוכן לשיר." (מקהלה עליזה, מאת לאה נאור)