כמעט
כִּמְעַט עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כמעט |
הגייה* | kim'at |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | |
שורש | מ־ע־ט |
דרך תצורה | כְּ־ + מעט |
נטיות |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- רגע לפני; תיאור מצב הקרוב למאורע כלשהו, אך אינו מגיע אליו.
- ”וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ; כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, אֶת-אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ, אָשָׁם“ (בראשית כו, פסוק י)
- "אני אוהב אותך בשקט, כמעט בסוד" ("בשקט כמעט בסוד", תלמה אליגון רוז)
- אך קצת, שישנו רק בכמות מועטה.
- ”וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה וְלֹא תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלִַם בְּיַד שִׁישָׁק“ (דברי הימים ב׳ יב, פסוק ז)
גיזרון עריכה
- כ הדימוי + מְעַט.
מובאות נוספות עריכה
- מקומות רבים במקורות אינם קלים לפירוש במשמעויות אלו. למשל:
- ”כִּמְעַט, אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ; וְעַל צָרֵיהֶם, אָשִׁיב יָדִי“ (תהלים פא, פסוק טו). יש המפרשים - אכניע את אויביהם כאילו והיו מעטים. רש"י על הפסוק: "'כמעט אויביהם אכניע' - בשעה מועטת הייתי מכניע אויביהם".
- ”בִּהְיוֹתְכֶם, מְתֵי מִסְפָּר-- {ס} כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק יט) - אותו ניתן לפרש בהתאם לשתי המשמעויות.
- ”לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט--כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ“ (ישעיהו א, פסוק ט). רש"י מפרש "'כמעט כסדום היינו' - כולנו כלים". כלומר, כמעט בפירוש (1). לעומתו, רד"ק מפרש "והותיר לנו שריד למען שמו הנקרא עלינו, והשריד הוא מעט... וכ"ף 'כמעט' - 'כ"ף האמתות', שבאה על המילין לאמת הדבר, כמו ”הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם“ (בראשית כה, פסוק לג)...". לפי רד"ק 'כמעט' הוא במשמעות (2) - 'אמנם מעט'.
- בפסוק זה ישנו טעם אתנחתא במילה "כמעט", בהתאם לפירושו של רד"ק ובניגוד לפירושו של רש"י. אבן־עזרא על פסוק זה מעיר: " ו'כמעט' דבק עם 'שריד', בעבור טעם המפסיק, כי עיקר גדול הוא לשמור דרך הטעמים".
- במקומות אחדים אפשר כי "כמעט" משמעו "תוך זמן מועט":
- ”כִּמְעַט יַעֲבֹר עַבְדְּךָ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶת הַמֶּלֶךְ וְלָמָּה יִגְמְלֵנִי הַמֶּלֶךְ הַגְּמוּלָה הַזֹּאת“ (שמואל ב׳ יט, פסוק לז)
- ”כִּמְעַט, שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי“ (שיר השירים ג, פסוק ד)
- צטוטים אחרים:
- "המניח קנקנים בראש הגג לנגבן, ונתמלאו מים--רבי אליעזר אומר, אם עונת הגשמים היא, או אם יש בו כמעט מים בבור--ישבר " (משנה מקואות ב ז)
- "עוד מעט כמעט, אנו גוף אחד" "ברית עולם", אהוד מנור
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
- המילה יכולה להתלוות לחלקי דיבר שונים: פעלים, תארים, תארי־פעל, שמות־עצם ("כמעט הגעתי", "כמעט טוב", "כמעט בכוח", "כמעט מלחמה").