גיל
גִּיל א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גיל |
הגייה* | gil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ל־ל |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ גִּילִים, ס׳ גִילֵי |
- עברית חדשה משך הקיום, הזמן שחלף מרגע צאתו של דבר לאויר העולם.
- ”...לָמָּה יִרְאֶה אֶת-פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן-הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת-רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ?“ (דניאל א, פסוק י)[1]
- "בת עשרים וארבע, מעוניינת בחבר, / גבוה ומבין עד גיל שלושים אולי יותר" (יונתן שפירא, מאת איה כורם)
- "אם אחיה עד גיל מאתיים כלל לא אשתנה – / סירות אשיט במים, ארמון בחול אבנה" (לא רוצה לגדול, מאת עוזי חיטמן)
- בגיל שמונה טסתי לחו"ל.
- עלו השערות רבות לגבי גיל היקום.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. קיים דמיון למילה הערבית جِيل (גִ'יל) – דור.
- בלשון חז"ל בצירוף בן-גיל וכמו במקרא רק בצורת נסמך. במשמעות דומה לו בתכונות. ”אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ וּבֶן גִּילוֹ שֶׁל רֹאשׁ“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יא, עמוד א)[2] ”ב[הֲאִם]שׁוּמָא מְצוּיָה בְּבֶן גִּילוֹ קָמִיפָלְגֵי [הֵם חֲלוּקִים] “ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כז, עמוד ב)[3]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: età
- אירית: aois
- אנגלית: age
- אספרנטו: aĝo
- גרוזינית: ასაკი (תעתיק: asaḳi)
- גרמנית: Alter
- הודית: आयु (hi) (תעתיק: āyu)
- הולנדית: leeftijd
- הונגרית: életkor
- טורקית: ömür, yaşam
- יוונית: ηλικία (תעתיק: ilikía)
- יפנית: 寿命 (תעתיק: jumyō)
- לטינית: natus, aetas
- סווהילית: umri
- ערבית: عمر (תעתיק: עֻמְר)
- פולנית: życie
- פורטוגלית: idade
- צרפתית: âge
- קוריאנית: 일생 (תעתיק: ilsaeng)
- רומנית: viaţă
- רוסית: возраст (תעתיק: vózrast)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: גיל |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גיל האדם |
גִּיל ב
עריכהערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בפעל; ראו גיל (שורש), גל.
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גיל |
הגייה* | gil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־י־ל |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות |
- שמחה, ששון.
- ”וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן-הַכַּרְמֶל, וּבַכְּרָמִים לֹא-יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע; יַיִן, בַּיְקָבִים לֹא-יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ--הֵידָד הִשְׁבַּתִּי“ (ישעיהו טז, פסוק י)
- ”גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ“ (משלי כג, פסוק כד)
- ”הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר“ (איוב ג, פסוק כב)
- "לך הכנרת שבעתיים צליל / על כל מיתר של עצב ושל גיל." (יש לי כנרת, מאת צבי בן יוסף)
- היא נתמלאה גיל למשמע ההודעה המשמחת.
- שם פרטי לזכר.
גיזרון
עריכה- "גיל-כרמים", הוא צירוף הבא לתאר את שמחת החקלאים בבוא זמן הבציר פרופ' טור סיני העיר כי אין הגיון לשוני בצירוף המקראי "גיל-כעמים" לקמן: ”אַל-תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל-גִּיל כָּעַמִּים, כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ; אָהַבְתָּ אֶתְנָן, עַל כָּל-גָּרְנוֹת דָּגָן“ (הושע ט, פסוק א), וכי הכוונה בכתיב ”אַל-תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל-גִּיל כְרַמִים, כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ...“ (הושע ט, פסוק א), שלא ישמח ישראל כשמחת החקלאי בשעת בצירתו מיפני שסר חינו בעיני האל.
- השוו ליוונית-עתיקה גֱלאֹ (γελάω) בהוראת: לצחוק.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: mirth
קישורים חיצוניים
עריכה- "גִּיל", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1524)
השורש גיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ ראו גיזרון המשמעות המקראית אינה זהה לגמרי למובנה בעברית החדשה
- ↑ רש"י פירש (ואולי רק לפי ההקשר): בן מזלו, שניהן דעת אחת היה להן. גם ב ”בן גילו נוטל אחד משישים בחוליו“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף ל, עמוד ב) נראה המפרשים שהוא בן מזלו ולא באותו גיל וכן מפורש בפירוש הגר"א [1] שיוסף ויעקב-אב ובנו היו בני-גיל אחד בזה, שהיו דומים בתכונות
- ↑ רש"י: הנולד בשעתו שנולדו במזל אחד (האם שכיח שומא זהה לאדם אחר שזהה לו בגורמים לזה)