מֶשֶׁךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משך
הגייה* meshekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־שׁ־ך
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ מִשְׁכֵי־
  1. כמות זמן מסוימת, פרק זמן; הזמן העובר מתחילתו ועד סופו של מאורע כלשהו.
  2. שק. בצירוף: משך זרע.
  3. בנו השישי של יפת בן נח.
    • ”בְּנֵי יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס.“ (בראשית י, פסוק ב)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגום משמעות 1עריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: משך זרע
  ערך בוויקיפדיה: משך

מָשַׁךְעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא משך
שורש וגזרה מ־ש־ך
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הסיט לעבר כיוון עצמו.
    • ”מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר.“ (שופטים ה, פסוק יד)
    • ”וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן [...]“ (מלכים א׳ כב, פסוק לד)
    • וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין.“ (איוב כד, פסוק כב)

גיזרוןעריכה

  • השוו לארמית: מְשַׁך, מַשְׁכָּא; לגעז: መሰከ፡; לערבית: مَسَكَ (לאחוז); לאכדית: mašku.‏[1]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  1.   "משך",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4900)