יש להוסיף לדף זה את הערך: דְּחָף.

דָּחַף

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דחף
שורש וגזרה ד־ח־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרחיק בכח (בעיקר ביד או במרפק).
    • ”מַעֲשֶׂה בִּשְׁנַיִם כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ שָׁוִים, רָצִים וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ. דָּחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, נָטַל סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְלִבּוֹ.“ (תוספתא, מסכת יומאפרק א, הלכה יב)

גיזרון

עריכה
  • שורש המילה מצוי במקרא . ערבית: בהגיית דַפַעַ دَفَعَ, בהוראת הפעלים: לדחוף, לשלם.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: דחף

דַּחַף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דחף
הגייה* dakhaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ח־ף
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ דְּחָפִים, דַּחַף־
  1. עברית חדשה רצון פתאומי לעשות משהו מבלי לחשוב על התוצאות.

גיזרון

עריכה

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: דחף (פסיכולוגיה)