דחף
יש להוסיף לדף זה את הערך: דְּחָף.
דָּחַף
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | דחף |
שורש וגזרה | ד־ח־ף |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הרחיק בכח (בעיקר ביד או במרפק).
- ”מַעֲשֶׂה בִּשְׁנַיִם כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ שָׁוִים, רָצִים וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ. דָּחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, נָטַל סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְלִבּוֹ.“ (תוספתא, מסכת יומא – פרק א, הלכה יב)
גיזרון
עריכה- שורש המילה מצוי במקרא . ערבית: בהגיית דַפַעַ دَفَعَ, בהוראת הפעלים: לדחוף, לשלם.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דחף |
דַּחַף
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דחף |
הגייה* | dakhaf |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ח־ף |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ דְּחָפִים, דַּחַף־ |
- עברית חדשה רצון פתאומי לעשות משהו מבלי לחשוב על התוצאות.
- לשכן שלי יש דחף לאכילה בלילות ולא מתוך רעב.
- ”לעולם לא יירפא! אך לא בקלות ימות, שכן טעונה בו כל האינרציה של העבר… הדחף החיוני, מאחר שהיית אנוס להניחו חסר-תוכן ומעורפל, יהיה תחליף שכמעט והוא מזמין לגלוג.“ (הפילוסופיה הפרגמטית של וויליאם ג'יימס, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מן הפועל דחף.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דחף (פסיכולוגיה) |