מן ארמית מ.שׁ.ח מִשְׁחָא-שמן, בתלמוד לעיתים שמן עב דווקא ”מישחא רב אסר ושמואל שרי [למרוח בנקב החבית לעשותו חלק] גזרינן משום שעוה[1]“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכד, עמוד ב) וכזה שמשמש לרפואה וכדו' ”שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא [שף לו בשמן-משחה רפואית ומילא לו כחל בעינו“ (בבלי, מסכת שבת – דף יג, עמוד א)
בבלית עתיקה בהגיית מָשִׁחוּ (mašiḫu) בהוראת 'מודד' (שדות וכיו"ב) ”וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק עוֹלָם“ (במדבר יח, פסוק ח) - בתרגום השבעים לספר 'במדבר' משתמשים המתרגמים הקדומים (שהבחינו שתיבת 'מָשְׁחָה' אין עניינה 'משיחה בשמן') במילה היוונית שהגייתה גֶרַאס : (γέρᾰς) וזאת כתחליף יווני למילה העברית-מקראית: 'מָשְׁחָה' בהוראת: 'מתנת הניתנת כהוקרה', או 'זכות'. (השוו לנגזרתה המוכרת יותר: גרוסיה) .
מחוץ לכתבי הקודש מתועדת לראשונה תיבת "משחה" במגילת הנחושת מן המאה הראשונה. השווה עם 'משיחה' בהוראת: 'חוט למדידה' בלשונם של חז"ל. גם במכתבי יב תיבת 'משחת' מופיעה בהוראת 'מידות' - ביתא זך משחת כתיבן ותחומוהו מכתבי יב תרגום: הבית אשר המידות כתובות ותחומיו.
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה.