מְשִׁיחָה א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משיחה
הגייה* meshikha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־שׁ־ח
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ מְשִׁיחוֹת; מְשִׁיחַת־, מְשִׁיחוֹת־
  1. לשון חז"ל יציקת שמן קודש על ראש אדם כדי לחונכו לכהונה או למלכות או על חפץ כדי לקדשו.
  2. מריחת שמן, חומר סיכה, צבע וכדומה.

גיזרון עריכה

  • מן מ-שׁ-ח, מָשַׁח (מָרַח).

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

מְשִׁיחָה ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משיחה
הגייה* meshikha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ש־ח
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ מְשִׁיחוֹת; מְשִׁיחַת־, מְשִׁיחוֹת־
  1. לשון חז"ל פתיל או חוט חזק, עשוי משניים־שלושה חוטים דקים יותר שזורים יחד.
    • "כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלנסאות של ארז ארכין וקנים ועצי שמן ונערת של פשתן וכורך במשיחה." (משנה ראש השנה ב ג).
    • "הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן הַגָּדֵל בַּיָּם וְחִבֵּר לָהֶם מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אֲפִלּוּ חוּט, אֲפִלּוּ מְשִׁיחָה, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, טָמֵא." (משנה כלים יז יג)
    • "הנח את המשיחה על קצה החבל בצורת לולאה הפונה כלפי מטה." (רב חובל זאב הים, חבלים וקשרים. החבל הימי ישראל, 1944)
  2. לשון ימי הביניים מדידה.

גיזרון עריכה

  • מן מ-שׁ-ח, מָשַׁח (מָדַד).
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: twine‏‏‏‏

ראו גם עריכה