משיח

לערך העוסק בפועל מֵשִׂיחַ; ראו צורת עבר הֵשִׂיחַ.

מָשִׁיחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משיח
הגייה^*	mashiakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־שׁ־ח
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	נ׳ (לא בשימוש) מְשִׁיחָה. ר׳ מְשִׁיחִים נ"י מְשִׁיחַ־ מְשִׁיחוֹ מְשִׁיחָהּ מְשִׁיחָם. נ"ר מְשִׁיחֵי־ מְשִׁיחָיו מְשִׁיחֶיהָ מְשִׁיחֵיהֶם

לשון המקרא מה שנמרח עליו שמן.
- ”כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן“ (שמואל ב׳ א, פסוק כא)
לשון המקרא אדם נבחר.שנועד לתפקיד רם מעלה ונמשח לשם כך בשמן המשחה או שמן חלופי מקובל.
- ”אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים“ (ויקרא ד, פסוק ג)
- ”יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה“ (חבקוק ג, פסוק יג)
[יהדות, נצרות] (בה' הידיעה) כינוי למלך העתיד למלוך על ישראל ולגואלם באחרית הימים.
- להביא לימות המשיח
כורש מלך פרס
- ”כֹּה-אָמַר יְהוָה, לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר-הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד-לְפָנָיו גּוֹיִם, וּמָתְנֵי מְלָכִים, אֲפַתֵּחַ“ (ישעיהו מה, פסוק א).

שורש מקראי מהפועל משח.
מצרית קדומה - מְשְׂחֲת msḥt בהוראת , "למרוח בשמן" מושאל גם לגעז,וערבית: משח-msḥ ^[1].

ערך בוויקיפדיה: משיח

השורש מ־שׁ־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

מ־ש־ח	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	מָשַׁח	מוֹשֵׁחַ (ב׳ פעוּל: מָשׁוּחַ,מָשִׁיחַ)	יִמְשַׁח	מְשַׁח	לִמְשׁוֹחַ
נִפְעַל	נִמְשַׁח	נִמְשָׁח	יִמָּשַׁח	הִמָּשַׁח	לְהִמָּשַׁח לְהִמָּשֵׁחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל				-אין-	-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל

↑ msḥt - עמ'296. Toponymy on the Periphery:Placenames of the Eastern Desert, Red Sea, and South Sinai" - Julien Charles Cooper ,2015