שֶׁמֶןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמן
הגייה* shemen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁמָנִים; שֶׁמֶן־, ר׳ שַׁמְנֵי־; כ׳ שַׁמְנוֹ, שַׁמְנְךָ, שְׁמָנָיו, שְׁמָנֶיךָ
 
שמן בבקבוק.
  1. שם כללי לנוזלים אשר אינם מסיסים במים (הידרופוביים) ויוצרים משטח חלק כאשר הם נשפכים על חומר קשה. מקורו יכול להיות אורגני או מינרלי. הוא משמש לבישול, לסיכה, להפקת אנרגיה (באמצעות שריפתם), למאור ועוד. ספיגתו בבד או בנייר מותירה כתם אופייני.
    • ”וַיַּעַשׂ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהוֹר מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ“ (שמות לז, פסוק כט)
    • ”אֵין מַדְלִיקִין [...] לֹא בְזֶפֶת, וְלֹא בְשַׁעֲוָה, וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק, וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה, וְלֹא בְאַלְיָה, וְלֹא בְחֵלֶב.“ (משנה, מסכת שבתפרק ב, משנה א)
  2. קיצור מקובל לשמן בישול. שם כללי לנוזלים שומניים (ראו פירוש ראשון) המשמשים לבישול.

גזרוןעריכה

  • אוגריתית: ),[1] ערבית: שאם شَحْم בהוראת שמן, מן השורש س-م-ن (ש-מ-ן), אכדית: šamnu (שָׁמְנֻ = שֶמן).

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שמן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמן

שֻׁמָּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שומן
הגייה* shuman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ן
דרך תצורה משקל קֻטָּל
נטיות ר׳ שֻׁמָּנִים
 
שומנים שונים.
  1. חומר קשה או רך הניתן למריחה ולעתים קרובות נמס בטמפרטורה נמוכה; הוא תרכובת פחמימנית הנוצרת בגופם של בעלי חיים וצמחים כמאגר אנרגיה (כמו שמן ממקור אורגני שלעיל, אך אינו נוזלי).

גזרוןעריכה

  • באוגריתית: 𐎌𐎎𐎐 (שמן)[2].

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שומן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומן

שָׁמַןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שמן
שורש וגזרה שׁ־מ־ן, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. התעבה, התרחב בעקבות אכילה מרובה; נוסף לו שומן.
    • וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ“ (דברים לב, פסוק טו)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש שׁמן

השורש שׁ־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

שׁ־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁמַן שָׁמֵן יִשְׁמַן שְׁמַן
נִפְעַל
הִפְעִיל הִשְׁמִין מַשְׁמִין יַשְׁמִין הַשְׁמֵן לְהַשְׁמִין
הֻפְעַל הֻשְׁמַן מֻשְׁמַן יֻשְׁמַן -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּן מְשַׁמֵּן יְשַׁמֵּן שַׁמֵּן לְשַׁמֵּן
פֻּעַל שֻׁמַּן מְשֻׁמָּן יְשֻׁמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

שִׁמֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שימן
שורש וגזרה שׁ־מ־ן, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. מרח בשמן.
    • משמנים חלקי מכונות כדי להקטין את החיכוך.
  2. בהשאלה: נתן שוחד.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש שׁמן

השורש שׁ־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

שׁ־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁמַן שָׁמֵן יִשְׁמַן שְׁמַן
נִפְעַל
הִפְעִיל הִשְׁמִין מַשְׁמִין יַשְׁמִין הַשְׁמֵן לְהַשְׁמִין
הֻפְעַל הֻשְׁמַן מֻשְׁמַן יֻשְׁמַן -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּן מְשַׁמֵּן יְשַׁמֵּן שַׁמֵּן לְשַׁמֵּן
פֻּעַל שֻׁמַּן מְשֻׁמָּן יְשֻׁמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

ראו גםעריכה

שָׁמֵןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמן
הגייה* shamen
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־מ־ן
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ שְׁמֵנִים; נ׳ שְׁמֵנָה
 
איור של דמות שמנה.
  1. שיש בגופו הרבה שומן, שגופו עבה מאכילה מרובה.
    • ”וַיַּכּוּ אֶת־מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל־שָׁמֵן וְכָל־אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִישׁ.“ (שופטים ג, פסוק כט)
    • הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע...?“ (ישעיהו ו, פסוק י)
    • ”...וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק; וְאֶת הַשְּׁמֵנָה וְאֶת הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד, אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט.“ (יחזקאל לד, פסוק טז)
    • הוא שמן ורוצה לרזות.
  2. שיש עליו שמן.
    • יש שמפו לשער שמן.
  3. שמכיל שומן.
    • ”מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי־מֶלֶךְ.“ (בראשית מט, פסוק כ)
    • ”אֵין מַקִּיפִין לֹא בִדְבֵלָה שְׁמֵנָה, וְלֹא בְבָצֵק שֶׁנִּלּוֹשׁ בְּמֵי פֵּרוֹת, שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְסוּל.“ (משנה, מסכת כליםפרק י, משנה ב)
    • לא מומלץ לאכול בשר שמן.
  4. לשון המקרא בהשאלה מן (1): בריא, טוב, מאיכות מעולה.
    • ”וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ, אִם אַיִן...?“ (במדבר יג, פסוק כ)

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש שׁמן

השורש שׁ־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

שׁ־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁמַן שָׁמֵן יִשְׁמַן שְׁמַן
נִפְעַל
הִפְעִיל הִשְׁמִין מַשְׁמִין יַשְׁמִין הַשְׁמֵן לְהַשְׁמִין
הֻפְעַל הֻשְׁמַן מֻשְׁמַן יֻשְׁמַן -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּן מְשַׁמֵּן יְשַׁמֵּן שַׁמֵּן לְשַׁמֵּן
פֻּעַל שֻׁמַּן מְשֻׁמָּן יְשֻׁמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמנים

שָׁמָןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאמאן
הגייה* shaman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ שַׁמַנִים; נ׳ שַׁמַנִית
 
שאמאן, העונד גלגולת של בן משפחה מת
  1. מי שיכול לתקשר עם הרוחות, לעתים במצב של עלפון היסטרי, ובעזרתן מרפא או משפיע על המאורעות.
    • ישנה שמנית על שפת נהר הנישינאי, לא הרחק מכאן, אשר יש לה הכוח להחיות מתים. (השמנית נישאו, תרגום יואל פרץ)

גיזרוןעריכה

  • סַמֵין בשפת האוונקי, אחת משפות טונגוס המדוברות בסיביר.
  • מצוי גם בסנסקריט שְרמַאנַה श्रमण הוא 'אדם המחפש הארה', מושאל לסינית בהגיית שׁמֵן 沙門 ובהוראת נזיר-בודהיסטי .

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שאמאן
  1. לוחות UT 1094, 1095, 1096, 1126, 1127
  2. לוח UT 1128, שם מופיע בניגוד לשֶמֶן, הצירוף "שמנ אֻז", שֻמן אוז