מָלֵאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלא
הגייה* male
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש מ־ל־אגזרת נחי ל"א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ מְלֵאָה מְלֵאִים מְלֵאוֹת נס׳ מְלֹא־ מְלֹאוֹ
  1. שמכיל כמות רבה עד אפס מקום.
    • ”כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת“ (במדבר ז, פסוק יד)
    • ” אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב“ (במדבר כב, פסוק יח)
    • ”וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו“ (יהושוע ג, פסוק טו)
    • ”וְיָצַקְתְּ עַל כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ד)
    • ”כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף כֵּן בָּתֵיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה עַל-כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ.“ (עמוס ח, פסוק א)
    • ”וְהִנֵּה כָל הַדֶּרֶך מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ“ (מלכים ב׳ ז, פסוק טו)
  2. בהשאלה (1): שלם; בגודלו המקסימלי; עם כל רכיביו האפשריים.
    • ”וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל...“ (שמואל א׳ כח, פסוק כ)
    • אני כותב בכתיב מלא על פי כללי האקדמיה ללשון עברית.
    • המורה בקשה לכתוב תשובה מלאה.
  3. שמצוי בכמות רבה.
    • ”וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.“ (בראשית כג, פסוק ט)
    • ”כִּי גַם-אַחֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ גַּם-הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ גַּם-הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא אַל-תַּאֲמֵן בָּם כִּי-יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת.“ (ירמיהו יב, פסוק ו)
  4. לשון המקרא בריא, שנפחו רב עקב תזונה נכבדה.
    • ”וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת (בראשית מא, פסוק ו)
    • ראיתי אותו הוא לא גבוה, ממושקף, די מלא, ומקריח.
  5. עברית חדשה [תזונה] טבעי גולמי ללא הסרת הקליפה.
    • תזונאים ממליצים לאכול דגנים מלאים למשל אורז מלא ולחם מקמח מלא.

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי גזרת נל"א. מקביל לאכדית מַלֻ malû, מַלַאֻ malāʾu, פיניקית 𐤌𐤋𐤀 (מלא). ערבית הפועל תַמֲלַא ثَمَّلَ בהוראת להעלות קצף על פני המים,להפוך נוזל לעכור.
  • בשטר חכירה בלשון ארמית המתוארך לשנת 515 לפנה"ס מופיעה תיבת "מלאה" בהוראת תבואת השדה - "ואמס במלאתה ואלקח לי קבל(ה)" , מלאה כאמור בהוראת תבואה.
  • תיבת "מלאה" קיימת ברובד מקראי קדום ונשכח בהוראת תבואה-מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ, לֹא תְאַחֵר; בְּכוֹר בָּנֶיךָ, תִּתֶּן-לִי“ (שמות כב, פסוק כח), וגם - ”כַּדָּגָן מִן-הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן-הַיָּקֶב“ (במדבר יח, פסוק כז) , ”פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם“ (דברים כב, פסוק ט) . בלשון חכמים שגור היה המשפט - "כמו אדם ,אף חווה על מליאתה נבראת" [1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: full‏‏‏‏

מָלֵאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מלא
שורש וגזרה מ־ל־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. ניתן בתוכו דבר אחר. הוסף לו מרכיבים.
    • ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית ו, פסוק יג)

גיזרוןעריכה

  • הצורה בעבר כמו שָֹנֵא מָלְאָה מָלְאוּ מָלֵאתָ מָלֵאתֶם .
  • מופיע בצירוף המקראי - יחידאי "אֲמֻלָה" . מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בַּעֲשׂוֹתֵךְ אֶת כָּל אֵלֶּה מַעֲשֵׂה אִשָּׁה זוֹנָה שַׁלָּטֶת“ (יחזקאל טז, פסוק ל) בהוראת מלא הלב בכעס . במכתבים הארמיים מן האי יב שבמצרים מצויים כצירוף הביטויים (מלי/א לבת-) בהוראת לב -מלא בכעס [2]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: to be full‏‏‏‏


השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא
נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא
פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא

הערותעריכה

  • בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
  • "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א

מִלֵּאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מילא
שורש וגזרה מ־ל־א
בניין פִּעֵל
  1. הכניס לתוך מקום. שם תוכן בתוך דבר אחר.
    • ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ“ (יהושוע ט, פסוק יג)
    • ” וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אלהים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת“ (שמות לה, פסוק לא)
  2. לשון המקרא השלים את המוטל עליו.
    • מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה“ (בראשית כט, פסוק כז)
    • ”כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי [...]בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי ה'“ (במדבר לב, פסוקים יאיב)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא
נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא
פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא

הערותעריכה

  • בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
  • "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א

סמוכיןעריכה

  1. יחזקאל קוטשר למילון המקראי לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה . ג/ד‎,‎ (ניסן-תמוז תשי"ז)
  2. מקרא לישראל: יחזקאל א-כד / מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא / מאת: שמואל אחיטוב. עמ'338