מלא
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֶלֶא.
מָלֵא א עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מלא |
הגייה* | male |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | מ־ל־א, גזרת נחי ל"א |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ מְלֵאָה, ר׳ מְלֵאִים מְלֵאוֹת, נס׳ מְלֹא־ מְלֹאוֹ |
- לשון המקרא מכיל בכל קבולו.
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): שלם; בגודלו המקסימלי; עם כל רכיביו האפשריים.
- ”וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל...“ (שמואל א׳ כח, פסוק כ)
- ”..כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא-יָמִים“ (ירמיה ו, פסוק יא)
- אני כותב בכתיב מלא על פי כללי האקדמיה ללשון עברית.
- [עממי] כמות גדולה; הרבה.
- ראיתי שם מלא אנשים.
- לשון המקרא בריא, שנפחו רב עקב תזונה נכבדה.
- עברית חדשה [תזונה] טבעי גולמי ללא הסרת הקליפה.
- תזונאים ממליצים לאכול דגנים מלאים למשל אורז מלא ולחם מקמח מלא.
גיזרון עריכה
- שורש מקראי גזרת נל"א. המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אכדית: malû, פיניקית: 𐤌𐤋𐤀 (מלא), אוגריתית: 𐎎𐎍𐎀 (מלאַ), סורית: ܡܵܠܹܐ (מָלֵא), ערבית: مَلَأَ (מַלַאַ), געז: መልአ (מֵלְאֵ).
מידע נוסף עריכה
- [מפוקפק] 4: הביטוי המקראי "שבולים מלאות" משמש בהוראת יבולים המכופפות בצורה קשתית בשל יבולן הרב, פירוש זה מסתמך על ההקבלה לצירוף: ”קֶשֶׁת מִלֵּאתִי“ (זכריה ט, פסוק יג) השאול מאכדית בצורת: "קשְׁתֻם מֵלִאתֻם" (qaštum malitum) דהיינו קשת שיתרה משוך לאחור תוך שהוא צובר את האנרגיה לירייה.
- [תשובה]: כנראה לא נכון, חייב מקור. בביטוי "שבולים מלאות", מלא מתייחס למשמע הפשוט של המילה, לפי 4, שיבולים שמנות עקב תזונה נכבדה: אין קשר ליבול מכופף בצורה קשתית. הביטוי באכדית qašta mullû, שכן מקביל ל ”קֶשֶׁת מִלֵּאתִי“ (זכריה ט, פסוק יג),[1] מתייחס למובן הבסיסי (2) של המילה מלא: קשת נחשבת ריקה בלי חץ, ומלאה עם חץ.
צירופים עריכה
- אניה מלאת מעטה (1)
- במלוא מובן המילה (2)
- בפה מלא (2)
- חיריק מלא (2)
- כתיב מלא (2)
- מלוא היד (1)
- מלוא חופניים (1)
- מלא לוגמיו (1)
- מָלַאנְתַּלָּפִים (3)
- תשובה מלאה (2)
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: full
מָלֵא ב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מלא |
שורש וגזרה | מ־ל־א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- ניתן בתוכו דבר אחר. הוסף לו מרכיבים.
- ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית ו, פסוק יג)
גיזרון עריכה
- הצורה בעבר כמו שָֹנֵא מָלְאָה מָלְאוּ מָלֵאתָ מָלֵאתֶם.
- על אף שהפועל הוא בגזרת נל"א, צורת המקור של הפועל היא על דרך גזרת נל"י/ה: מְלֹאת.
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: to be full
השורש מלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מִלֵּא עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מילא |
שורש וגזרה | מ־ל־א, גזרת נחי ל"א |
בניין | פִּעֵל |
- הכניס לתוך מקום. שם תוכן בתוך דבר אחר.
- לשון המקרא השלים את המוטל עליו.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
מידע נוסף עריכה
- על אף שצורות אלו שכיחות במקורות, הנטיות על־דרך גזרת נל"י/ה, למשל ”וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלּאֹת“ (שמות לא, פסוק ה), אינן תקניות כיום.[2][3]
תרגום עריכה
השורש מלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סמוכין עריכה
- ↑ "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 348. ISBN: 978-1602801141.
- ↑ למלא או למלות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 18 באפריל 2019
- ↑ "למלא או למלאות". השפה העברית