מלא
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֶלֶא.
מָלֵא א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלא |
| הגייה* | male |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ל־א, גזרת נחי ל"א |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ מְלֵאָה, ר׳ מְלֵאִים מְלֵאוֹת, נס׳ מְלֹא־ מְלֹאוֹ |
- לשון המקרא מכיל בכל קבולו.
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): שלם; בגודלו המקסימלי; עם כל רכיביו האפשריים.
- ”וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל...“ (שמואל א׳ כח, פסוק כ)
- ”..כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא-יָמִים“ (ירמיה ו, פסוק יא)
- אני כותב בכתיב מלא על פי כללי האקדמיה ללשון עברית.
- [עממי] כמות גדולה; הרבה.
- ראיתי שם מלא אנשים.
- לשון המקרא בריא, שנפחו רב עקב תזונה נכבדה.
- עברית חדשה [תזונה] טבעי גולמי ללא הסרת הקליפה.
- תזונאים ממליצים לאכול דגנים מלאים למשל אורז מלא ולחם מקמח מלא.
גיזרון
עריכה- שורש מקראי גזרת נל"א. המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אכדית: malû, פיניקית: 𐤌𐤋𐤀 (מלא), אוגריתית: 𐎎𐎍𐎀 (מלאַ), סורית: ܡܵܠܹܐ (מָלֵא), ערבית: مَلَأَ (מַלַאַ), געז: መልአ (מֵלְאֵ).
- 4. הביטוי המקראי "שבולים מלאות" משמש בהוראת שיבולים בעלות יבול רב עד שנפחן מדומה לקשת שמיתרה דרוך, פירוש זה מסתמך על ההקבלה לצירוף: ”קֶשֶׁת מִלֵּאתִי“ (זכריה ט, פסוק יג) השאול מאכדית בצורת: "קשְׁתֻם מֵלִאתֻם" (qaštum malitum) דהיינו קשת שיתרה משוך לאחור תוך שהוא צובר את האנרגיה לירייה, ראו גם: ”וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת“ (מלכים ב׳ ט, פסוק כד) [1]
צירופים
עריכה- אניה מלאת מעטה (1)
- במלוא מובן המילה (2)
- בפה מלא (2)
- חיריק מלא (2)
- כתיב מלא (2)
- מלוא היד (1)
- מלוא חופניים (1)
- מלא לוגמיו (1)
- מָלַאנְתַּלָּפִים (3)
- תשובה מלאה (2)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: full
מָלֵא ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלא |
| שורש וגזרה | מ־ל־א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- ניתן בתוכו דבר אחר. הוסף לו מרכיבים.
- ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית ו, פסוק יג)
גיזרון
עריכה- הצורה בעבר כמו שָֹנֵא מָלְאָה מָלְאוּ מָלֵאתָ מָלֵאתֶם.
- על אף שהפועל הוא בגזרת נל"א, צורת המקור של הפועל היא על דרך גזרת נל"י/ה: מְלֹאת.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: to be full
| השורש מלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מִלֵּא
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | מילא |
| שורש וגזרה | מ־ל־א, גזרת נחי ל"א |
| בניין | פִּעֵל |
- הכניס לתוך מקום. שם תוכן בתוך דבר אחר.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר יהושוע. ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ“ (יהושוע ט, פסוק יג)
- ” וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אלהים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת“ (שמות לה, פסוק לא)
- לשון המקרא השלים את המוטל עליו.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהמידע נוסף
עריכה- על אף שצורות אלו שכיחות במקורות, הנטיות על־דרך גזרת נל"י/ה, למשל ”וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלּאֹת“ (שמות לא, פסוק ה), אינן תקניות כיום.[2][3]
תרגום
עריכה
| השורש מלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סמוכין
עריכה- ↑ הערות לקסיקאליות על כמה מונחי-צבא קדומים,ישראל אפעלרץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה,1989
- ↑ למלא או למלות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 18 באפריל 2019
- ↑ "למלא או למלאות". השפה העברית