Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: מֶלֶא.

מָלֵא אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלא
הגייה* male
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש מ־ל־אגזרת נחי ל"א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ מְלֵאָה, ר׳ מְלֵאִים מְלֵאוֹת, נס׳ מְלֹא־ מְלֹאוֹ
  1. לשון המקרא מכיל בכל קבולו.
  2. לשון המקרא בהשאלה (1): שלם; בגודלו המקסימלי; עם כל רכיביו האפשריים.
    • ”וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל...“ (שמואל א׳ כח, פסוק כ)
    • ”..כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא-יָמִים“ (ירמיה ו, פסוק יא)
    • אני כותב בכתיב מלא על פי כללי האקדמיה ללשון עברית.
  3. [עממי] כמות גדולה; הרבה.
    • ראיתי שם מלא אנשים.
  4. לשון המקרא בריא, שנפחו רב עקב תזונה נכבדה.
    • ”וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת (בראשית מא, פסוק ו)
    • ראיתי אותו הוא לא גבוה, ממושקף, די מלא, ומקריח.
  5. עברית חדשה [תזונה] טבעי גולמי ללא הסרת הקליפה.
    • תזונאים ממליצים לאכול דגנים מלאים למשל אורז מלא ולחם מקמח מלא.

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי גזרת נל"א. המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אכדית: malû, פיניקית: 𐤌𐤋𐤀 (מלא), אוגריתית: 𐎎𐎍𐎀 (מלאַ), סורית: ܡܵܠܹܐ (מָלֵא), ערבית: مَلَأَ (מַלַאַ), געז: መልአ (מֵלְאֵ).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: full‏‏‏‏

מָלֵא בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מלא
שורש וגזרה מ־ל־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. ניתן בתוכו דבר אחר. הוסף לו מרכיבים.
    • ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית ו, פסוק יג)

גיזרוןעריכה

  • הצורה בעבר כמו שָֹנֵא מָלְאָה מָלְאוּ מָלֵאתָ מָלֵאתֶם.
  • על אף שהפועל הוא בגזרת נל"א, צורת המקור של הפועל היא על דרך גזרת נל"י/ה: מְלֹאת.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: to be full‏‏‏‏


השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא
נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא
פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא

הערותעריכה

  • בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
  • "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א

מִלֵּאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מילא
שורש וגזרה מ־ל־אגזרת נחי ל"א
בניין פִּעֵל
  1. הכניס לתוך מקום. שם תוכן בתוך דבר אחר.
    • ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ“ (יהושוע ט, פסוק יג)
    • ” וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אלהים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת“ (שמות לה, פסוק לא)
  2. לשון המקרא השלים את המוטל עליו.
    • מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה“ (בראשית כט, פסוק כז)
    • ”כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי [...]בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי ה'“ (במדבר לב, פסוקים יאיב)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

מידע נוסףעריכה

תרגוםעריכה


השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא
נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא
פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא

הערותעריכה

  • בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
  • "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א

סמוכיןעריכה

  1. למלא או למלות באתר האקדמיה ללשון העברית, אפריל 2019
  2. "למלא או למלאות". ‏השפה העברית‏