הריק
הֵרִיק
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הריק |
| שורש וגזרה | ר־י־ק, גזרת נעו"י |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא הוֹצִיא תְּכוּלָתוֹ
- לשון המקרא הִמְטִיר
- לשון המקרא פִּזֵּר
- לשון ימי הביניים נִמְזַג
- "וְלֹא יְסַיֵּעַ לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁמֵּרִיק הַיַּיִן מִכְּלִי לִכְלִי, שֶׁמָּא יַנִּיחַ הַכְּלִי בְּיַד הַגּוֹי וְנִמְצָא הַיַּיִן בָּא מִכּוֹחוֹ" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק יב)
- בהשאלה: שָׁתָה
- ”כָּל אֶחָד הֵרִיק אֶת כּוֹסוֹ וְהִמְשִׁיךְ לְעַשֵּׁן אֶת הַסִּיגַארְיָה שֶׁלּוֹ בִּשְׁתִיקָה“ (השגעון הגדול, מאת אביגדור המאירי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכהמן ריק. שלוש המשמעויות הראשונות, מן המקרא. המשמעות הרביעית חוּדשה על-ידי הרמב"ם, והחמישית מושאלת מן המשמעות המקראית.