הֵרִיק

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הריק
שורש וגזרה ר־י־ק, גזרת נעו"י
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הוֹצִיא תְּכוּלָתוֹ
    • ”וַיְהִי, הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה-אִישׁ צְרוֹר-כַּסְפּוֹ, בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ אֶת-צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, הֵמָּה וַאֲבִיהֶם--וַיִּירָאוּ“ (בראשית מב, פסוק לה)
  2. לשון המקרא הִמְטִיר
    • ”אִם-יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל-הָאָרֶץ יָרִיקוּ (קהלת יא, פסוק ג)
  3. לשון המקרא פִּזֵּר
    • ”"וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר עַל פְּנֵי רוּחַ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲרִיקֵם"“ (תהילים יח, פסוק מג)
  4. לשון ימי הביניים נִמְזַג
    • "וְלֹא יְסַיֵּעַ לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁמֵּרִיק הַיַּיִן מִכְּלִי לִכְלִי, שֶׁמָּא יַנִּיחַ הַכְּלִי בְּיַד הַגּוֹי וְנִמְצָא הַיַּיִן בָּא מִכּוֹחוֹ" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק יב)
  5. בהשאלה: שָׁתָה

גיזרון

עריכה

מן ריק. שלוש המשמעויות הראשונות, מן המקרא. המשמעות הרביעית חוּדשה על-ידי הרמב"ם, והחמישית מושאלת מן המשמעות המקראית.

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

ראו גם

עריכה