מָרָקעריכה

במקורות מָרַק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרק
הגייה* marak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ר־ק
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ מְרָקִים; מְרַק־, ר׳ מִרְקֵי־; כ׳ מְרָקוֹ, מְרָקָיו
 
מרק
  1. לשון המקרא מאכל נוזלי העשוי מרכיבים שונים. בדרך כלל מרק הוא תבשיל שבו רכיבים כגון בשר, עוף, ירקות וקטניות מתבשלים לאורך זמן בתוך מים או בנוזל אחר, והוא מוגש חם, לרוב בתחילת הארוחה או אחרי המנה הראשונה. יש גם מרקים קרים ומרקים המשמשים לקינוח.
    • "יושבים סועדים סלט ומרק ופלפל ממולא. / וכבר לא ילכו לבקר / חבר שלהם, אדון שוקו אחר." (אדון שוקו, מאת חיה שנהב)
    • במסעדה זו מגישים בכל יום מְרקים שונים: מָרק כתום, מְרק בצל, מְרק עגבניות, מְרק עדשים וּמְרק עוף.
    • בערב חורף קר אין כמו קערת מרק מהביל לארוחת הערב.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה לראשונה במקרא, בסיפור גדעון: ”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר, וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן.“ (שופטים ו, פסוקים יטכ), וכמו כן בספר ישעיהו: ”הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִים וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר ופרק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם.“ (ישעיהו סה, פסוק ד). בשל ההקשר לבשר בשני המופעים, נהוג לפרש את המילה 'מרק' במקרא כ'רוטב הבשר' (עפ"י מילון קדרי) או כ'תבשיל נוזלי העשוי בשר' (עפ"י מילון קאהלר ובאומגרטנר). במשמעות דומה קיימת מילה ערבית مرق.
  • בספר השורשים לרד"ק, המילה מרק מקושרת לפועל לְמָרֵק: "וכן נקרא למים שנתבשל בהם הבשר מָרָק לפי שיש בו מריקת הבשר" (הכוונה כנראה לשטיפה או צחצוח במים). לעומתו, רוביק רוזנטל טוען כי אין קשר בין המילים למרות שורשן המשותף.
  • ממקור משותף לאמהרית - מֲאֹרְחְ mäwǧ בהוראת גל .ארמית-עתיקה מָאֻג' mäṷǧ . ערבית - מֲרקֲא مرقة בהוראת רוטב.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מרק
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרק

מֵרֵקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה מ־ר־ק
בניין פִּעֵל
  1. שפשף גוף בחזקה להסיר זוהמתו אף הבלועה בתוכו. או לעשותו חלק ומבריק.
    • ”וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם“ (ויקרא ו, פסוק כא)
    • ”אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת“ (ירמיהו מו, פסוק ד)
    • אבל מי שמחלל שם שמים אין בו כח לא לתשובה לתלות ולא ליסורין למרק ולא ליום הכפורים לכפר אלא תשובה ויסורין תולה ומיתה ממרקת עמהן אבות דרבי נתן פרק כט ”"“ (בבלי, מסכת יומאדף פו, עמוד א)
    • אמר נתן מפני מה נתעכב משה כל ששת ימים ישרה עליו כבוד בשביל למרק כל אכילה ושתיה שבמעיו עד שיתקדש ויהיה כמלאכי השרת אבות דרבי נתן (הוספות) פרק א ”"“ (בבלי, מסכת יומאדף ד, עמוד ב)
  2. לשון חז"ל בהשאלה: סיים פעולה. השלים את החסר במלאכה.

גיזרוןעריכה

  • 1. משמעות הפעולה בויקרא ו' תלויה בפרשנות יש מפרשים שפשוף ויש מפרשים שטיפה היטב (ותלויה במחלוקת הלכתית בזבחים צב) והוא תנייני משורש ר־י־ק כמו הריק.
  • 2. לפי חלק מהפרשנים המילה באה בהשאלה ממירוק כלי (רמב"ם) ומובאות רבות בחז"ל מתאימות לפירוש זה. לדעת אחרים לשון הרקה שבפעולתו שופך ומרוקן דם הקרבן מגופו (הון עשיר).

פרשנים מפרשיםעריכה

ויקרא ו'

  • תרגום יונתן: וְאִין בְּמָנָא דִנְחָשָׁא תִּתְבַּשֵׁל וְיִסְתְּפַן בְּגַרְגִישְׁתָּא וְיִשְׁתְּטִיף בְּמוֹ - ואם בכלי נחושת תתבשל וישופשף בגוש אדמה וישתטף במים.
  • רש"י ואב"ע: ומורק: לשון "מרקו הרמחים" להוציא בליעתו כי המ"ם שורש.
  • הכתב והקבלה: ומרק. (א) לשון ההרקה, להוציא מה שבלוע בו. כמו ואת המרק שפוך (שופטים) ומרק פגולים כליהם (ישעיה מ"ה), ונקראו המים שנתבשל בהם הבשר מָרָק, לפי שיש בו מריקת הבשר, וכן תמרוקי נשים שמריקין הזוהמא מן הבשר, גם מרקו הרמחים שיוציאום מתעריהן, גם נחושת מרוק שהוציא ממנו העפרורית והוא נחשת טוב, ויאמר כאן על הוצאת הבלוע בו ואין זה אלא ע"י הגעלה בחמין (רנ"ו), (ב) וי"א תמצית שרש מרק הוא חרירה ובשול.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

מובאות נוספותעריכה

  • ”כל ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכן או שהכניסן כדרכן ולא מרקן או שמרקן ונשברו הרי אלו חוצצין“ (משנה, מסכת מקוואותפרק י, משנה א) על פי הנ"ל בפירוש המילה כאן נחלקו י"מ לשון שטיפה וי"מ לשון גמר ההכנסה (רמב"ם ור"ש מקוצי).

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. במקום הצורה הרגילה מֻרַק כיון שהרי"ש אינה מקבלת דגש

מָרַקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה מ־ר־ק
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל צחצח וניקה.

גיזרוןעריכה

  • צורת הפועל הקל בלשון חז"ל המשמעות כלשון התורה מֵרֵק במקרא מופיעה הנגזרת מָרוּק

ניגודיםעריכה

מֶרֶקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ר־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): חומר גמיש העשוי להחלקה של משטחים ולאטימת חריצים
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרוןעריכה

  • מן הפועל מרק שמשמעו לצחצח או להחליק


תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מרק (חומר)