תמרוק

תַּמְרוּק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תמרוק
הגייה^*	tamruk
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ר־ק
דרך תצורה	משקל תַּקְטוּל
נטיות	ר׳ תַּמְרוּקִים; תַּמְרוּק־, ר׳ תַּמְרוּקֵי־

תערובת בשמים המיועדת לטיפוח מראה העור, השיער וכו'.
- ”וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ--כִּי כֵּן יִמְלְאוּ, יְמֵי מְרוּקֵיהֶן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים, וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.“ (אסתר ב, פסוק יב)