שער

(הופנה מהדף שיער)
לערך העוסק בכתיב המקראי שַׂעַר; ראו סַעַר.

שַׁעַר א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שער
הגייה* sha'ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ע־ר ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁעָרִים; שַׂעַר־, ר׳ שַׁעֲרֵי־; כ׳ שְׁעָרָיו, שְׁעָרֶיהָ
 
שער – פתח גדול בחומה
 
שער האריות
 
שער (כדורגל)
  1. פתח גדול בחומה או בגדר שנועד למעבר אנשים, בעלי חיים ורכב מצדה האחד אל צדה האחר (גם בהשאלה).
    • ”וַיִּירָא, וַיֹּאמַר מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה; אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.“ (בראשית כח, פסוק יז)
    • ”וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת; וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ, וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו...“ (שופטים טז, פסוק ג)
    • ”פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים.“ (ישעיהו כו, פסוק ב)
    • ”חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבָּיִת; שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה...“ (משנה, מסכת מדותפרק א, משנה ג)
    • אם לא נתקין דלת בשער החצר, יטרידו אותנו חתולי רחוב.
    • בישראל, תעודת בגרות היא שער הקבלה לאוניברסיטה.
  2. לשון המקרא בהשאלה מן (1): תחום ישוב.
    • ”וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַאדני אֱלֹהֶיךָ; לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ (דברים ה, פסוק יג)
  3. [ספורט] מתקן העומד בכל אחד משני עברי המגרש. כל קבוצה מגנה על שער אחד, ומנסה לגלגל את הכדור אל תוך הנגדי.
    • החלוץ של הקבוצה היריבה סיכן את השער שלנו, אבל השוער עצר את הכדור.
  4. [ספורט] בהשאלה מן (3): נקודת זכות במשחק כדור, הניתנת לאחר גלגול הכדור אל שער (3) היריב.
    • המשחק הסתיים בלא שערים, והקבוצות נפרדו בתיקו אפס.
  5. העמוד הראשון בספר, או עמוד הפותח פרק חדש בספר.
    • כדי למצוא את הספר בספרייה אני זקוק לשם המחבר המלא, כפי שמופיע על שער הספר.

גזרון

עריכה
 1. המילה משותפת למספר שפות שמיות, אוגריתית: 𐎚𐎗𐎙 (תרע'); ארמית: תְּרָע, תַּרְעָא - שער. ערבית: ثَغْر (תַֿעְ֗ר) - שסע, בקע, מכתש. מצרית: šaār - דלת, שער, כלא.[1] המשמעות המקורית של השורש היתה כנראה: לשבור, ליצור בקע.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית:
 1.portal‏, gate‏‏‏‏
 3.goal‏‏‏‏
 4.goal‏, score‏‏‏‏
 5.title-page‏, section‏‏‏‏

שַׁעַר ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שער
הגייה* sha'ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ע־ר א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁעָרִים
  1. ערך, מחיר.

גיזרון

עריכה
  1. פעם אחת במקרא במובן של "יחס כמויות": ”וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים (בראשית כו, פסוק יב). בלשון חז"ל במובן של ערך או מחיר. כנראה מן הפועל שִׁעֵר. בעברית עכשווית יוחדה המילה לשימוש בתחום הפיננסים ושוק ההון, לדוגמה: שערי המניות (כלומר, מחירי המניות) או שערי המטבעות הזרים (כלומר ביטוי ערכם של המטבעות הזרים באמצעות המטבע המקומי). בערבית המילה سِعْر (סִעְר) פירושה: מחיר, וגם בה משמשת המילה בעיקר בתחום הפיננסים ושוק ההון.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

שָׁעַר

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא שער
שורש וגזרה שׁ־ע־ר א, ע"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.

גיזרון

עריכה
  • הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, ויש לו פרשנויות שונות, אחת מהן "שער - מלשון השערה ואומדן כמו מאה שערים (מצודת ציון)".

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

שִׁעֵר א

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא שיער
שורש וגזרה שׁ־ע־ר א, ע"ג
בניין פִּעֵל
  1. חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.
    • ”הוא שיער בנפשו, שאם יהיה בעל אשה ובנים ובני־ביתו יהיו רעבים.“ (העיקר, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
    • שערו נא בנפשכם כיצד נראית רומא עצמה, לשעבר שליטת העולם, רדומה תחת שלטון עריץ של פרושים. (מכתב של ג'ובני בוקצ'יו, תרגום בנימין ארבל)
  2. לשון חז"ל חישב כמות.
    • ”בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִים אֶת הַכַּלְכָּלָה – בַּבַּכּוּרוֹת, וּבַסְּיָפוֹת, וּבְאֶמְצַע הַקָּיִץ; הַמּוֹנֶה, מְשֻׁבָּח; וְהַמּוֹדֵד, מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ; וְהַשּׁוֹקֵל, מְשֻׁבָּח מִשְּׁלָשְּׁתָּן.“ (משנה, מסכת תרומותפרק ד, משנה ו)
    • ”יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ, כְּבָשָׂר בְּלָפֶת.“ (משנה, מסכת חוליןפרק ז, משנה ד)
    • ”כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נוֹתֵן אֶת הַכַּנָּה בֵּינֵיהֶם; מִן הַכַּנָּה וְלַחוּץ, טָהוֹר; מִן הַכַּנָּה וְלִפְנִים וּמְקוֹם הַכַּנָּה, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כליםפרק ז, משנה ו)

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
השורש שׁער

השורש שׁ־ע־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

למילים משורש זה יש שלוש קבוצות של משמעויות:

  1. "חלק" / "ערך": למד את השיעור, פירושו, למד את החלק מחומר הלימוד, שהוקצב ללמידה באותו יום. שער הדולר, פירושו, ערכו היחסי של מטבע הדולר.
  2. "פתח": שער החצר, שער של כדורגל וכיוצא בזה.
  3. "קלקול": שערוריה, תאנים שעורים.

נטיות הפעלים

עריכה
שׁ-ע-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁעַר שׁוֹעֵר יִשְׁעֹר שְׁעֹר לִשְׁעֹר
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁעֵר מְשַׁעֵר יְשַׁעֵר שַׁעֵר לְשַׁעֵר
פֻּעַל שֹׁעַר מְשֹׁעָר יְשֹׁעַר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-


בשי"ן שמאלית: שׂערות, כמו אלו הצומחות על הראש.

שִׁעֵר ב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא שיער
שורש וגזרה שׁ־ע־ר ב
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל עסק בפתיחה וסגירה של שער

גיזרון

עריכה

התואר שוער במקרא.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שֹׁעָר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שוער
הגייה* sho׳ar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ע־ר ג
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ שֹׁעָרִים, נ׳ שֹׁעָרוֹת
  1. מאוס, מגונה, רע.

גיזרון

עריכה
  1. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

שֵׂעָר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיער
הגייה* se'ar
חלק דיבר שם־עצם כללי
מין זכר
שורש שׂ־ע־ר
דרך תצורה משקל קֵטָל
נטיות
 
שיער בתנאי תת־כבידה
  1. מעטה של חוטים דקים הצומח מעורם של בעלי חיים, בעקר יונקים, המשמש כמבודד.

גזרון

עריכה
  • המילה משותפת למספר שפות שמיות. אכדית: 𒊬𒌅 (šārtu) - שיער, נוצות. אוגריתית: 𐎌𐎓𐎗𐎚 (שׁרת), ערבית: شَعْر (שַׁעְר), געז: ጸጕር (ṣägʷr), ארמית: שׂער. כנראה מפרוטו-שמית בצורה המשוערת: śaʕr.
  • המילה קיימת גם במצרית: saārtȧ - שיער של חיה,[2] sr - שער וגם פיאה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שיער

הערות שוליים

עריכה
  1. E.A Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, pp. 723.
  2. E.A Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, pp. 635.