שער
(הופנה מהדף שיער)
לערך העוסק בכתיב המקראי שַׂעַר; ראו סַעַר.
שַׁעַר א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שער |
הגייה* | sha'ar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ע־ר ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְׁעָרִים; שַׂעַר־, ר׳ שַׁעֲרֵי־; כ׳ שְׁעָרָיו, שְׁעָרֶיהָ |
- פתח גדול בחומה או בגדר שנועד למעבר אנשים, בעלי חיים ורכב מצדה האחד אל צדה האחר (גם בהשאלה).
- ”וַיִּירָא, וַיֹּאמַר מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה; אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.“ (בראשית כח, פסוק יז)
- ”וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת; וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ, וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו...“ (שופטים טז, פסוק ג)
- ”פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים.“ (ישעיהו כו, פסוק ב)
- ”חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבָּיִת; שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה...“ (משנה, מסכת מדות – פרק א, משנה ג)
- אם לא נתקין דלת בשער החצר, יטרידו אותנו חתולי רחוב.
- בישראל, תעודת בגרות היא שער הקבלה לאוניברסיטה.
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): תחום ישוב.
- [ספורט] מתקן העומד בכל אחד משני עברי המגרש. כל קבוצה מגנה על שער אחד, ומנסה לגלגל את הכדור אל תוך הנגדי.
- החלוץ של הקבוצה היריבה סיכן את השער שלנו, אבל השוער עצר את הכדור.
- [ספורט] בהשאלה מן (3): נקודת זכות במשחק כדור, הניתנת לאחר גלגול הכדור אל שער (3) היריב.
- המשחק הסתיים בלא שערים, והקבוצות נפרדו בתיקו אפס.
- העמוד הראשון בספר, או עמוד הפותח פרק חדש בספר.
- כדי למצוא את הספר בספרייה אני זקוק לשם המחבר המלא, כפי שמופיע על שער הספר.
גזרון
עריכה- 1. המילה משותפת למספר שפות שמיות, אוגריתית: 𐎚𐎗𐎙 (תרע'); ארמית: תְּרָע, תַּרְעָא - שער. ערבית: ثَغْر (תַֿעְ֗ר) - שסע, בקע, מכתש. מצרית: šaār - דלת, שער, כלא.[1] המשמעות המקורית של השורש היתה כנראה: לשבור, ליצור בקע.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- מחסום (1)
תרגום
עריכה- אנגלית:
שַׁעַר ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שער |
הגייה* | sha'ar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ע־ר א |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ שְׁעָרִים |
- ערך, מחיר.
- ”אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער. יצא השער - פוסקין“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ה, משנה ז)
- ”מלמד שמעמידין אגרדמין למדות ואין מעמידין אגרדמין לשערים דבי נשיאה אוקימו אגרדמין בין למדות בין לשערים“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פט, עמוד א)
- "היה השער לחיטים קבוע בשוק ארבע סאין בסלע" (משנה תורה להרמב"ם, הלכות מלווה ולווה פרק ט).
- ”הוא מצטער פתאום, כי עולה על לבו ירידת שער החיטים בשנה הזאת“ (נעילה, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- שערי המניות בבורסה בתל אביב עלו היום בשיעור מתון.
- בשל חג הפורים, לא יפרסם היום בנק ישראל שערים חדשים למטבעות הזרים.
- שערי המתכות היקרות נקבעים בשוק המתכות בלונדון.
גיזרון
עריכה- פעם אחת במקרא במובן של "יחס כמויות": ”וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים“ (בראשית כו, פסוק יב). בלשון חז"ל במובן של ערך או מחיר. כנראה מן הפועל שִׁעֵר. בעברית עכשווית יוחדה המילה לשימוש בתחום הפיננסים ושוק ההון, לדוגמה: שערי המניות (כלומר, מחירי המניות) או שערי המטבעות הזרים (כלומר ביטוי ערכם של המטבעות הזרים באמצעות המטבע המקומי). בערבית המילה سِعْر (סִעְר) פירושה: מחיר, וגם בה משמשת המילה בעיקר בתחום הפיננסים ושוק ההון.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהשָׁעַר
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שער |
שורש וגזרה | שׁ־ע־ר א, ע"ג |
בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון
עריכה- הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, ויש לו פרשנויות שונות, אחת מהן "שער - מלשון השערה ואומדן כמו מאה שערים (מצודת ציון)".
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהשִׁעֵר א
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שיער |
שורש וגזרה | שׁ־ע־ר א, ע"ג |
בניין | פִּעֵל |
- חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק. העריך תוצאות של מעשה.
- ”הוא שיער בנפשו, שאם יהיה בעל אשה ובנים ובני־ביתו יהיו רעבים.“ (העיקר, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- שערו נא בנפשכם כיצד נראית רומא עצמה, לשעבר שליטת העולם, רדומה תחת שלטון עריץ של פרושים. (מכתב של ג'ובני בוקצ'יו, תרגום בנימין ארבל)
- לשון חז"ל חישב כמות.
- ”בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִים אֶת הַכַּלְכָּלָה – בַּבַּכּוּרוֹת, וּבַסְּיָפוֹת, וּבְאֶמְצַע הַקָּיִץ; הַמּוֹנֶה, מְשֻׁבָּח; וְהַמּוֹדֵד, מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ; וְהַשּׁוֹקֵל, מְשֻׁבָּח מִשְּׁלָשְּׁתָּן.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ד, משנה ו)
- ”יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ, כְּבָשָׂר בְּלָפֶת.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ז, משנה ד)
- ”כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נוֹתֵן אֶת הַכַּנָּה בֵּינֵיהֶם; מִן הַכַּנָּה וְלַחוּץ, טָהוֹר; מִן הַכַּנָּה וְלִפְנִים וּמְקוֹם הַכַּנָּה, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ז, משנה ו)
נגזרות
עריכה- שיעור
- שֹׁעַר (צורת הסביל)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכההשורש שׁער | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שִׁעֵר ב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שיער |
שורש וגזרה | שׁ־ע־ר ב |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל עסק בפתיחה וסגירה של שער
- ”משורר ששיער במיתה“ (בבלי, מסכת ערכין – דף יא, עמוד ב)
גיזרון
עריכההתואר שוער במקרא.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שֹׁעָר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שוער |
הגייה* | sho׳ar |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ע־ר ג |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ שֹׁעָרִים, נ׳ שֹׁעָרוֹת |
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
תרגום
עריכה- אנגלית: vile
- ספרדית: deleznable, vil, despreciable, cruel (ש"ת זכר ונקבה)
ראו גם
עריכהשֵׂעָר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שיער |
הגייה* | se'ar |
חלק דיבר | שם־עצם כללי |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | משקל קֵטָל |
נטיות |
- מעטה של חוטים דקים הצומח מעורם של בעלי חיים, בעקר יונקים, המשמש כמבודד.
- ”וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו.“ (בראשית כה, פסוק כה)
- ”הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה; עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד.“ (שיר השירים ד, פסוק א)
- "שיערו גולח כשבא למחנה / שיערה נשאר ארוך ובלי מענה" (הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר, מאת יהודה עמיחי)
- ”אלו פרסיים שאוכלין כדוב ושותין כדוב ומסורבלין בבשר כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יא, עמוד א)
גזרון
עריכה- המילה משותפת למספר שפות שמיות. אכדית: 𒊬𒌅 (šārtu) - שיער, נוצות. אוגריתית: 𐎌𐎓𐎗𐎚 (שׁרת), ערבית: شَعْر (שַׁעְר), געז: ጸጕር (ṣägʷr), ארמית: שׂער. כנראה מפרוטו-שמית בצורה המשוערת: śaʕr.
- המילה קיימת גם במצרית: saārtȧ - שיער של חיה,[2] sr - שער וגם פיאה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: hair
- יידיש: האָר
- ספרדית: pelo, cabello (זכר), cabellera (נקבה)
- ערבית: شَعَر
- רוסית: волосы
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שיער |