שוער

שׁוֹעֵר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שוער
הגייה^*	shoer
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ע־ר
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	ר׳ שׁוֹעֲרִים; נ׳ שׁוֹעֶרֶת, נ"ר שׁוֹעֲרוֹת

שוער (2)

לשון המקרא מי שמופקד על פתיחה וסגירה של שער ושמירה על הפתח.
- ”וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִבְנְתָה הַחוֹמָה וָאַעֲמִיד הַדְּלָתוֹת וַיִּפָּקְדוּ הַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַלְוִיִּם.“ (נחמיה ז, פסוק א)
- ”וְהַשּׁוֹעֲרִים עַקּוּב טַלְמוֹן וַאֲחֵיהֶם הַשֹּׁמְרִים בַּשְּׁעָרִים מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם.“ (נחמיה יא, פסוק יט)
- ”וַיַּעֲמֵד הַשּׁוֹעֲרִים עַל-שַׁעֲרֵי בֵּית יְהוָה וְלֹא-יָבֹא טָמֵא לְכָל-דָּבָר.“ (דברי הימים ב׳ כג, פסוק יט)
- רציתי להיכנס אבל השוער בכניסה לבניין לא אפשר לי.
(ספורט) שחקן שתפקידו למנוע הבקעת שער מצד הקבוצה היריבה.
- בבעיטת העונשין השוער זינק לעבר הכדור והדף אותו.