חלוץ
חָלוּץ אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חלוץ |
הגייה* | khaluts |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ל־ץ |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ חֲלוּצָה, ר׳ חֲלוּצִים, נ"ר חֲלוּצוֹת |
- לשון המקרא (צבא) מי שהולך בראש הכח.
- ”וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.“ (במדבר לא, פסוק ה)
- ”וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ה' אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל.“ (דברים ג, פסוק יח)
- ”וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם, עַל כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ, נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ.“ (ישעיהו טו, פסוק ד)
- בהשאלה: ראשון לעשיה; אדם המהווה פורץ דרך בתחומו.
- ”מִטבע החלוץ: מבטו מופנה, תמיד למחר, לעתיד ולא לעבר. הכיבושים והנצחונות שכבש וניצח, אינם מניחים דעתו, כי הוא רואה לפניו דרך ארוכה וקשה שעליו עוד לעבור, והמאמצים שנעשים בשעה זו אינם מספיקים.“ (הזכות להיות חלוץ, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- ”חלוץ היה אליהו ברלין בארץ, חלוץ התעשיה, חלוץ לעבודה צבורית ותרבותית, חלוץ למעשה הארגון הלאומי על יסודות צבוריים-דימוקרטיים.“ (אליהו ברלין, מאת משה גליקסון, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה מ־(1): (ספורט) עמדה על המגרש בכדורגל. זהו שחקן התקפה שתפקידו להבקיע שערים.
- עברית חדשה (ימאות) מפרש אורכי משולש, הנפרש מיֶתֶר (סָמוֹךְ קִדְמִי) של התורן הקדמי.
- "בְּעֶזְרַת חָלוּץ בִּלְבָד אֶפְשָׁר לְהַפְלִיג רַק בְּרוּחַ גַּבִּית אוֹ מְלֵאָה." שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- ”בְּרֶגַע זֶה הִתְחַלְתִּי מַבְחִין בְּסַכָּנָה שֶׁהָאֳנִיָה הָיְתָה נְתוּנָה בָּהּ. שִׁחְרַרְתִּי בִּמְהִירוּת אֶת מִפְרְשֵׂי הֶחָלוּץ, אַךְ הַמִפְרָשׂ הָרָאשִׁי הָיָה עִנְיָן קָשֶׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר."“ (אי המטמון, מאת רוברט לואיס סטיבנסון, תרגום: אוריאל אופק, בפרויקט בן יהודה)
- "שעות אחדות לאחר חצות [...] הוּרדו השׂרידים המרעידים של מפרשׂ־החלוץ והמפרשׂים העיליים של תורן הראש והתורן הקדמי [...]." (מובי דיק, מאת: הרמן מלוויל. מאנגלית: אהרן אמיר)
גיזרוןעריכה
- מן ח־ל־ץ. יש שקישרו לפועל "חָלַץ" בהוראת: שלף, הוציא; שהחלוץ יוצא מתוך הקהל ומוביל את הדרך. או משום שהוא הלוחם שפשט ("חלץ") את בגדיו המיותרים ומוכן לצאת למלחמה[1]. אחרים קישרו למילה "חלצים", שהחלוץ הוא מי שחגור כלי מלחמה בחלציו.[2] (יש שהסבירו באופן דומה את הגיזרון של חָמוּשׁ). יש להביא תימוכין לדעה זו, שבמקרא "חלוץ" מתורגם "מזרז", כלומר חגור כלי מלחמה.
- 4. האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
נגזרותעריכה
צירופיםעריכה
- חלוץ ימני
- חלוץ מרכזי
- חלוץ ראשון
- חלוץ שני
- חלוץ שלישי
- מנור חלוץ
- סמוך מנור החלוץ
מילים נרדפותעריכה
- מפרש חלוץ (2)
תרגוםעריכה
מפרש קדמי
|
שחקן כדורגל
|
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: חלוציות |
ערך בוויקיפדיה: עמדות כדורגל |
ערך בוויקיפדיה: Jib |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפרשים חלוצים |
חָלוּץ בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חלוץ |
הגייה* | khaluts |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ל־ץ |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ חֲלוּצָה |
- (הלכה) שהתקיימה בו חליצה. מי שנחלצה נעלו כטקס הלכתי, או אשה שהותרה אחרי מות בעלה בחליצת העל היבם.
- ”וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל.“ (דברים כה, פסוק י)
- ”אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר.“ (משנה, מסכת מכות – פרק ג, משנה א)
גיזרוןעריכה
פעול מן חלץ. כמו בפועל חלץ שמתייחס לגבר שהוא הנפעל בחליצה ובהשאלה נקרא שהוא חולץ, כך האשה נקראת חלוצה ושמא משום חילוצה מאיסורה לאיש זר.
חִלּוּץעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חילוץ |
הגייה* | hiluts |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ל־ץ |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ חִלּוּצִים |
- (יש לשכתב פירוש זה): הוצאה של דבר ממקום סגור ודחוק ובהשאלה: הצלה ממקום סכנה.
- חילוץ הפקק היה בלתי אפשרי ללא עזרת
- הסתיים בהצלחה מבצע חילוצם של הנערים מהואדי
גיזרוןעריכה
- ראו חילץ
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: rescue
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: יחידת חילוץ והצלה |