ישועה
יְשׁוּעָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ישועה |
| הגייה* | yeshua |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־שׁ־ע |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלָה |
| נטיות | ר׳ יְשׁוּעוֹת; יְשׁוּעַת־, ר׳ יְשׁוּעוֹת־ |
- הצלה, חילוץ אדם מצרה שבה היה נתון.
- ”וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.“ (ישעיהו יב, פסוק ג)
- ”אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי“ (תהלים כב, פסוק ב)
- ”עמוד על רגליך, סענדעריל, ורוץ כצבי אל המחנה ובשר להם, כי ישועה קרובה ואני אבוא אחריך.“ (אגדת וירא, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- הנצורים החזיקו מעמד בקושי, עד שהשלג הכבד הניס את האויב והביא להם את הישועה.