חמוש

יש להוסיף לדף זה את הערך: חִמּוּשׁ.

חָמוּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חמוש
הגייה^*	khamush
חלק דיבר	שם־תאר; שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־שׁ ב
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ חֲמוּשִׁים; נ׳ חֲמוּשָׁה, נ"ר חֲמוּשׁוֹת

לשון המקרא מצויד בנשק לתקיפה או להגנה.
- "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם" (יהושע א יד)
- הוא יצא למסע הקשה חמוש בסכין.
עברית חדשה אדם עוין החמוש בנשק.
- "צה"ל ירה לעבר חמוש במחנה הפליטים עסכר בשכם." ("חדשות nana10", ‏ 25.11.2006)
עברית חדשה טיל, פצצה, פגז וכדומה, שמנגנון ההפעלה שלהם דרוך והם מוכנים להפעלה.
- "טיל לאו חמוש ומוכן להפעלה נמצא באילת." ("חדשות nana10", ‏ 21/10/2005)

בתנ"ך מופיע רק בצורת רבים.
יש שגזרו מ"חֹמֶשׁ - אזור הבטן העליונה, ששם היו חוגרים כלי המלחמה.^[1] וראו בגיזרון של חָלוּץ.