מֵזִין עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזין
הגייה* mezin
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ז־ו־ן
דרך תצורה משקל מַקְטִיל
נטיות נ׳ מֵזִינָה, ר׳ מֵזִינִים, נ"ר מֵזִינוֹת
  1. טוב למאכל.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש זון

השורש ז־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

ז־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָן זָן יָזוּן זוּן לָזוּן
נִפְעַל נִזּוֹן נִזּוֹן יִזּוֹן הִזּוֹן לְהִזּוֹן
הִפְעִיל הֵזִין מֵזִין יָזִין הָזֵן לְהָזִין
הֻפְעַל הוּזַן מוּזָן יוּזַן -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות עריכה

  • בבניין נפעל, בצורת הבינוני של יחידה, מותרת הנטייה כבלשון חז"ל; נִזֹּנֶת, או לפי הנטייה השגורה בעברית החדשה ובמקרא: נִזּוֹנָה.
  • בבניין נפעל, בצורת הֶעבר מותרת גם הנטייה בפתח, כנהוג בלשון חז"ל: נִזַּנְתָּ, נִזַּנְתִּי וְכולי.

מְזֻיָּן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזוין
הגייה* mezuyan
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ז־ו־ן
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְזֻיֶּנֶת, ר׳ מְזֻיָּנִים, נ"ר מְזֻיָּנוֹת
  1. לשון חז"ל מחוזק. (באמצעי־עזר, עפ"ר נשק) .
  2. [סלנג] שנעשה לו נזק.

גיזרון עריכה

  • נגזרת מלשון עברית-מקראית: 'זין', בהוראת נשק . בינוני סביל מהפועל זיין.
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בשיכול עיצורים בפסוק הבא: ”סוּסִים מְיֻזָּנִים, מַשְׁכִּים הָיוּ; אִישׁ אֶל-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, יִצְהָלוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק ח)[1]

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

סימוכין עריכה

  1. "זון (שורש)",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 2109)


השורש זון

השורש ז־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

ז־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָן זָן יָזוּן זוּן לָזוּן
נִפְעַל נִזּוֹן נִזּוֹן יִזּוֹן הִזּוֹן לְהִזּוֹן
הִפְעִיל הֵזִין מֵזִין יָזִין הָזֵן לְהָזִין
הֻפְעַל הוּזַן מוּזָן יוּזַן -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות עריכה

  • בבניין נפעל, בצורת הבינוני של יחידה, מותרת הנטייה כבלשון חז"ל; נִזֹּנֶת, או לפי הנטייה השגורה בעברית החדשה ובמקרא: נִזּוֹנָה.
  • בבניין נפעל, בצורת הֶעבר מותרת גם הנטייה בפתח, כנהוג בלשון חז"ל: נִזַּנְתָּ, נִזַּנְתִּי וְכולי.