- לשון חז"ל כּלְכֵּל עַצְמוֹ מִן; הִתְקַיֵּם מִן.
- "אלמנה ניזונת מנכסי יתומים, ומעשה ידיה שלהן, ואינן חייבין בקבורתה" (משנה, סדר נשים, מסכת כתובות, פרק י"א, א')
- "והבנות ניזונות מנכסי האב, ואינן ניזונות מנכסי האם" (משנה, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, פרק ח')
- "סוכה אחת של נצפה ועלת לתוכה וגדרתא ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו" (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, דף ע"ח, פרק ט"ו)
מילים נרדפות
עריכה
מילים נרדפות
עריכה
אנגלית: to be nourished
מובאות נוספות
עריכה
השורש זון
|
השורש ז־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים
עריכה
ז־ו־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
זָן
|
זָן
|
יָזוּן
|
זוּן
|
לָזוּן
|
נִפְעַל
|
נִזּוֹן
|
נִזּוֹן
|
יִזּוֹן
|
הִזּוֹן
|
לְהִזּוֹן
|
הִפְעִיל
|
הֵזִין
|
מֵזִין
|
יָזִין
|
הָזֵן
|
לְהָזִין
|
הֻפְעַל
|
הוּזַן
|
מוּזָן
|
יוּזַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
- בבניין נפעל, בצורת הבינוני של יחידה, מותרת הנטייה כבלשון חז"ל; נִזֹּנֶת, או לפי הנטייה השגורה בעברית החדשה ובמקרא: נִזּוֹנָה.
- בבניין נפעל, בצורת הֶעבר מותרת גם הנטייה בפתח, כנהוג בלשון חז"ל: נִזַּנְתָּ, נִזַּנְתִּי וְכולי.
| |
|