נשק
יש להוסיף לדף זה את הערך: נָשַׁק_(התחמש).
נָשַׁקעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נשק |
שורש וגזרה | נ־שׁ־ק א, גזרת חפ"נ |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- ל־ לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
- ל־ לשון המקרא בהשאלה מן (1): נמצא בסמיכות לאחֵר עד כדי מגע, כמעט מגיע.
- המעגלים בציור קרובים כל כך עד כי נדמה שהם נושקים זה לזה.
- גילו נושק לארבעים.
גיזרוןעריכה
- מקראי. בהגדרה הבסיסית 1, נ-שׁ-ק קרוב אל נ-שׁ-ך;[1] משם בהכללה הגדרה 2 'בא במגע'. מופיע בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎐𐎌𐎖 (נשק); אכדית: 𒉈𒅢 (našāqu); ארמית וסורית: ܢܫܲܩ (נָשַׁק); ערבית: نَسَقَ (נַסַקַ) – הצמיד, סידר.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: kiss
ראו גםעריכה
נִשֵּׁקעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נישק |
שורש וגזרה | נ־שׁ־ק א, גזרת חפ"נ |
בניין | פִּעֵל |
- ל־ / את לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
גיזרוןעריכה
- מקור הפועל במקרא.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: kiss
נֶשֶׁקעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשק |
הגייה* | neshek |
חלק דיבר | שם־עצם (קיבוצי) |
מין | זכר |
שורש | נ־שׁ־ק ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | נֶשֶׁק־; כ׳ נִשְׁקוֹ; הפסק נָשֶׁק |
- לשון המקרא שם כולל לכלי לחימה.
- ”וְיָצְאוּ ישְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׁיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים“ (יחזקאל לט, פסוק ט)
- ”וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה.“ (מלכים א׳ י, פסוק כה)
- במלחמת יום הכיפורים ציידה ארצות הברית את ישראל בנשק ובתחמושת.
גיזרוןעריכה
- מקור המילה במקרא. אוגריתית: 𐎐𐎘𐎖 (נת'ק) - חיצים. תיגרינית: sakyät (שֲׂקְיָאת)[דרוש מקור] - שבבי מתכת הנתזים בעת לטוש. סוקוטרית: שְׁקוֹ ško - חרב. געז: nasaḳa (נַשַׂקַ) - לערוך עפ"י סדר מסויים.
מידע נוסףעריכה
- השורש של נֶשֶׁק (נ־שׁ־ק ב) נחשב כשורש נפרד מהשורש של נָשַׁק (נ־שׁ־ק א, לשון נשיקה, בעניין כללי 'בא במגע'), אך המקור משותף: במקור נֶשֶׁק הוא מגע\מפגש עם שבט אחר, במשתמע מגע עוין (מגע עם שבט אחר היה לרוב מגע עוין): נֶשֶׁק = מגע עוין, כלי נשק = כלי למגע עוין.[2] אותו קשר בין מגע\התקרבות ובין מלחמה במילה קְרָב,[3] ובמילה מלחמה\לחימה (שורש ל־ח־ם א של לחימה\מלחמה נגזר מהשורש ל־ח־ם ב של הלחים\חיבר\הביא במגע).[4]
- נשק הוא שם קיבוצי, ולכן רבים רואים בתצורה נְשָׁקִים שגויה ומעדיפים על פניה את כְּלֵי נֶשֶׁק.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: נשק |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשק |
נַשָּׁקעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשק |
הגייה* | nashak |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־שׁ־ק ב |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ נַשָּׁקִים; נ׳ נַשָּׁקִית, נ"ר נַשָּׁקִיּוֹת; נַשָּׁק־ |
- עברית חדשה אומן שמלאכתו טיפול בנשק ובתחזוקתו, בעיקר בכלי יריה.
- היחידה מעסיקה שני נשקים אשר אחראים על כל אמצעי הלחימה של היחידה.
- חיל החימוש מכשיר מדי מחזור עשרות נשקים.
גיזרוןעריכה
- מן נשק
תרגוםעריכה
נִשַּׂקעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נישק |
שורש וגזרה | נ־שׂ־ק |
בניין | נִפְעַל |
גיזרוןעריכה
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
- השורש נ־שׂ־ק מוכר יותר כשורש נ־ס־ק שמשמעו הרחב עליה וגם הבערה של אש הסיק במקרא גם בשׂ.
מילים נרדפותעריכה
ראו גםעריכה
השורש נשׂק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|