נשק
יש להוסיף לדף זה את הערך: נָשַׁק_(התחמש).
נָשַׁק
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נשק |
| שורש וגזרה | נ־שׁ־ק א, גזרת חפ"נ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- ל־ לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
- ל־ לשון המקרא בהשאלה מן (1): נמצא בסמיכות לאחֵר עד כדי מגע, כמעט מגיע.
- המעגלים בציור קרובים כל כך עד כי נדמה שהם נושקים זה לזה.
- גילו נושק לארבעים.
גיזרון
עריכה- מקראי. בהגדרה הבסיסית 1, נ-שׁ-ק קרוב אל נ-שׁ-ך;[1] משם בהכללה הגדרה 2 'בא במגע'. מופיע בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎐𐎌𐎖 (נשק); אכדית: 𒉈𒅢 (našāqu); ארמית וסורית: ܢܫܲܩ (נָשַׁק); ערבית: نَسَقَ (נַסַקַ) – הצמיד, סידר.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: kiss
ראו גם
עריכהנִשֵּׁק
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נישק |
| שורש וגזרה | נ־שׁ־ק א, גזרת חפ"נ |
| בניין | פִּעֵל |
- ל־ / את לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
גיזרון
עריכה- מקור הפועל במקרא.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: kiss
נֶשֶׁק
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נשק |
| הגייה* | neshek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־שׁ־ק ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | נִשְׁקוֹ |
.jpg)
- לשון המקרא שם כולל לכלי לחימה.
- ”וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם; וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק.“ (מלכים ב׳ י, פסוק ב)
- ”וְיָצְאוּ ישְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׁיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים.“ (יחזקאל לט, פסוק ט)
- ”יִבְרַח מִנֵּשֶׁק בַּרְזֶל; תַּחְלְפֵהוּ קֶשֶׁת נְחוּשָׁה.“ (איוב כ, פסוק כד)
- במלחמת יום הכיפורים ציידה ארצות הברית את ישראל בנשק ובתחמושת.
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא. אוגריתית: 𐎐𐎘𐎖 (נת'ק) - חיצים. תיגרינית: sakyät (שֲׂקְיָאת)[דרוש מקור] - שבבי מתכת הנתזים בעת לטוש. סוקוטרית: שְׁקוֹ ško - חרב. געז: nasaḳa (נַשַׂקַ) - לערוך עפ"י סדר מסויים.
מידע נוסף
עריכה- השורש של נֶשֶׁק (נ־שׁ־ק ב) נחשב כשורש נפרד מהשורש של נָשַׁק (נ־שׁ־ק א, לשון נשיקה, בעניין כללי 'בא במגע'), אך המקור משותף: במקור נֶשֶׁק הוא מגע\מפגש עם שבט אחר, במשתמע מגע עוין (מגע עם שבט אחר היה לרוב מגע עוין): נֶשֶׁק = מגע עוין, כלי נשק = כלי למגע עוין.[2] אותו קשר בין מגע\התקרבות ובין מלחמה במילה קְרָב,[3] ובמילה מלחמה\לחימה (שורש ל־ח־ם א של לחימה\מלחמה נגזר מהשורש ל־ח־ם ב של הלחים\חיבר\הביא במגע).[4]
- נשק הוא שם קיבוצי, ולכן רבים רואים בתצורה נְשָׁקִים שגויה ומעדיפים על פניה את כְּלֵי נֶשֶׁק.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נשק |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשק |
נַשָּׁק
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נשק |
| הגייה* | nashak |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־שׁ־ק ב |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ נַשָּׁקִים; נ׳ נַשָּׁקִית, נ"ר נַשָּׁקִיּוֹת; נַשָּׁק־ |
- עברית חדשה אומן שמלאכתו טיפול בנשק ובתחזוקתו, בעיקר בכלי יריה.
- היחידה מעסיקה שני נשקים אשר אחראים על כל אמצעי הלחימה של היחידה.
- חיל החימוש מכשיר מדי מחזור עשרות נשקים.
גיזרון
עריכה- מן נשק
תרגום
עריכהנִשַּׂק
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נישק |
| שורש וגזרה | נ־שׂ־ק |
| בניין | נִפְעַל |
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
- השורש נ־שׂ־ק מוכר יותר כשורש נ־ס־ק שמשמעו הרחב עליה וגם הבערה של אש הסיק במקרא גם בשׂ.
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכה
| השורש נשׂק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|