נשק
יש להוסיף לדף זה את הערך: נָשַׁק_(התחמש).
נָשַׁק עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נשק |
שורש וגזרה | נ־שׁ־ק א, גזרת חפ"נ |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- ל־ לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
- ל־ לשון המקרא בהשאלה מן (1): נמצא בסמיכות לאחֵר עד כדי מגע, כמעט מגיע.
- המעגלים בציור קרובים כל כך עד כי נדמה שהם נושקים זה לזה.
- גילו נושק לארבעים.
גיזרון עריכה
- מקראי. בהגדרה הבסיסית 1, נ-שׁ-ק קרוב אל נ-שׁ-ך;[1] משם בהכללה הגדרה 2 'בא במגע'. מופיע בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎐𐎌𐎖 (נשק); אכדית: 𒉈𒅢 (našāqu); ארמית וסורית: ܢܫܲܩ (נָשַׁק); ערבית: نَسَقَ (נַסַקַ) – הצמיד, סידר.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: kiss
ראו גם עריכה
נִשֵּׁק עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נישק |
שורש וגזרה | נ־שׁ־ק א, גזרת חפ"נ |
בניין | פִּעֵל |
- ל־ / את לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
גיזרון עריכה
- מקור הפועל במקרא.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: kiss
נֶשֶׁק עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשק |
הגייה* | neshek |
חלק דיבר | שם־עצם (קיבוצי) |
מין | זכר |
שורש | נ־שׁ־ק ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | נֶשֶׁק־; כ׳ נִשְׁקוֹ; הפסק נָשֶׁק |
- לשון המקרא שם כולל לכלי לחימה.
- ”וְיָצְאוּ ישְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׁיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים“ (יחזקאל לט, פסוק ט)
- ”וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה.“ (מלכים א׳ י, פסוק כה)
- במלחמת יום הכיפורים ציידה ארצות הברית את ישראל בנשק ובתחמושת.
גיזרון עריכה
- מקור המילה במקרא. אוגריתית: 𐎐𐎘𐎖 (נת'ק) - חיצים. תיגרינית: sakyät (שֲׂקְיָאת)[דרוש מקור] - שבבי מתכת הנתזים בעת לטוש. סוקוטרית: שְׁקוֹ ško - חרב. געז: nasaḳa (נַשַׂקַ) - לערוך עפ"י סדר מסויים.
מידע נוסף עריכה
- השורש של נֶשֶׁק (נ־שׁ־ק ב) נחשב כשורש נפרד מהשורש של נָשַׁק (נ־שׁ־ק א, לשון נשיקה, בעניין כללי 'בא במגע'), אך המקור משותף: במקור נֶשֶׁק הוא מגע\מפגש עם שבט אחר, במשתמע מגע עוין (מגע עם שבט אחר היה לרוב מגע עוין): נֶשֶׁק = מגע עוין, כלי נשק = כלי למגע עוין.[2] אותו קשר בין מגע\התקרבות ובין מלחמה במילה קְרָב,[3] ובמילה מלחמה\לחימה (שורש ל־ח־ם א של לחימה\מלחמה נגזר מהשורש ל־ח־ם ב של הלחים\חיבר\הביא במגע).[4]
- נשק הוא שם קיבוצי, ולכן רבים רואים בתצורה נְשָׁקִים שגויה ומעדיפים על פניה את כְּלֵי נֶשֶׁק.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: נשק |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשק |
נַשָּׁק עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשק |
הגייה* | nashak |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־שׁ־ק ב |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ נַשָּׁקִים; נ׳ נַשָּׁקִית, נ"ר נַשָּׁקִיּוֹת; נַשָּׁק־ |
- עברית חדשה אומן שמלאכתו טיפול בנשק ובתחזוקתו, בעיקר בכלי יריה.
- היחידה מעסיקה שני נשקים אשר אחראים על כל אמצעי הלחימה של היחידה.
- חיל החימוש מכשיר מדי מחזור עשרות נשקים.
גיזרון עריכה
- מן נשק
תרגום עריכה
נִשַּׂק עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נישק |
שורש וגזרה | נ־שׂ־ק |
בניין | נִפְעַל |
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
- השורש נ־שׂ־ק מוכר יותר כשורש נ־ס־ק שמשמעו הרחב עליה וגם הבערה של אש הסיק במקרא גם בשׂ.
מילים נרדפות עריכה
ראו גם עריכה
השורש נשׂק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|