הסיק

הִסִּיק גם הִשִּׂיק

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הסיק
שורש וגזרה	נ־ס־ק
בניין	הִפְעִיל

לשון המקרא העלה אש, הקדיח; הבעיר עצים בתנור או בכיריים לשם חימום או בישול.
- ”וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ“ (ישעיהו מד, פסוק טו)
- ”וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים“ (יחזקאל לט, פסוק ט)
- ”כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְקַשׁ וּבִגְבָבָא, נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרֹף, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה א)
- ”נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים, אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה; הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר, אִם חָדָשׁ, יֻתָּץ; וְאִם יָשָׁן, יֻצַּן.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ט)
לשון ימי הביניים בהשאלה מן (1): העלה בדעתו, הגיע לכדי מסקנה רציונלית (מתוך המידע הנתון); העלה בהגיונו לאחר עיון וחשיבה, הפיק ידע.
- ”וְאִישׁ־הַחֵקֶר הַשִּׁשִּׁי תָּפַס אֶת הַזָּנָב. / מִיָּד הִסִּיק מַסְקָנָתוֹ לְפִי מִשּׁוּשׁ יָדָיו: / "עַתָּה נוֹכַחְתִּי כִּי הַפִּיל דּוֹמֶה לְחֶבֶל עָב!"“ (הָעִוְרִים וְהַפִּיל (מָשָׁל הֹדִי), מאת חנניה ריכמן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

מארמית: בניין הפעיל (ארמית הַפעֵל) של ס־ל־ק 'עלה'^[1]. בתהליך מיחוד לפועל זה, הסליק ← הסּיק :'ל' נטמעת ב'סּ' שמוכפלת ולכן מקבלת דגש^[2]^[3] (ואז בצורת המקור הסּקה ← הנסקה: סּ משוחררת דרך אִנְפּוּף (nasalization), שכאילו מייצר שורש נ־ס־ק שהושאל בעברית אך לא היה קיים^[2], כפי שניתן לראות בפסוק דלהלן^[4]).

לפיכך, הפועל הסיק לא קיים בעברית בלשון המקרא, אך כן קיים בארמית במשמע המקורי "העלה": ”וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן גֻּבָּא וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן גֻּבָּא“ (דניאל ו, פסוק כד): "הוא אמר להסיק (= להעלות) את דניאל מן הגוב, ודניאל הוסק (= הועלה) מן הגוב".

שתי המשמעויות נגזרות ממשמע יסודי זה 'העלה':

'העלה באש', מהעובדה שדבר שנשרף באש נראה עולה לשמיים כעשן. אותו רעיון במילה עולָה 'קורבן נשרף כליל' (כי הקורבן עולֶה אל השמיים),^[5] או אנגלית 'go up in flames'. קיים בעברית במקרא עם שׂ במקום ס.^[6]
'העלה בדעתו עד מסקנה', בדומה לביטוי 'מעלה שאלות' או לשפות אחרות כמו אנגלית 'it raises in one's mind the question of': מהעובדה שמשהו מורם בולט וגורם לחשיבה.

(1): הפועל בצורתו הקדומה מצוי בכתובת תל דן בתצורת: "יסק", ומדבר על אחת מערי ישראל הקדומות (כנראה גזר) שהועלתה באש בידי אביו של מלך ארם .

נגזרות

תרגום

הבעיר אש

אנגלית: set fire‏, light a fire‏, heat up

העלה מסקנה בהגיונו

אנגלית: conclude‏, deduce‏‏‏‏

ראו גם

מידע נוסף

המובן הרחב של המילה כהעלה בארמית משמש לנשייה גם בצירוף בהקשר לממון מַסִּיק בֵּיה זוּזֵי מילולית מעלה עליו זוזים כלומר מחזיק עליו חוב ממוני.

סימוכין

↑ נסק בתוך: מילון קליין, באתר sefaria.org.
1 2 Frederick E. Greenspahn, An Introduction to Aramaic, Second Edition, 2003, page 119
↑ CAL "slq 'to go up'. In peal infin. and impf., afel, etc. /sl/ > /ss/ from earliest attestations onward".
↑ בנוסף לדניאל ו כד להלן, ראו גם האזכור היחידאי בעברית במקרא: ”אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה“ (תהלים קלט, פסוק ח) = "אם אעלה לשמיים, שם אתה", בתהליך זהה אסליק ← אסּק בהשפעת הארמית. השורש החדש נסק 'עלה' שנוצר כך לא קיים במקרא אך הושאל ונפוץ בעברית חדשה.
↑ מילון יסטרוב.
↑ הִשִּׂיק, בניין נפעל נִשַּׂק: ישעהיו מד טו, יחזקאל לט ט, תהילים עח כא.

[1] נסק בתוך: מילון קליין, באתר sefaria.org.

[:0-2] 1 2 Frederick E. Greenspahn, An Introduction to Aramaic, Second Edition, 2003, page 119

[3] CAL "slq 'to go up'. In peal infin. and impf., afel, etc. /sl/ > /ss/ from earliest attestations onward".

[4] בנוסף לדניאל ו כד להלן, ראו גם האזכור היחידאי בעברית במקרא: ”אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה“ (תהלים קלט, פסוק ח) = "אם אעלה לשמיים, שם אתה", בתהליך זהה אסליק ← אסּק בהשפעת הארמית. השורש החדש נסק 'עלה' שנוצר כך לא קיים במקרא אך הושאל ונפוץ בעברית חדשה.

[5] מילון יסטרוב.

[6] הִשִּׂיק, בניין נפעל נִשַּׂק: ישעהיו מד טו, יחזקאל לט ט, תהילים עח כא.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]