הִסִּיק גם הִשִּׂיק

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הסיק
שורש וגזרה נ־ס־ק
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא העלה אש, הקדיח; הבעיר עצים בתנור או בכיריים לשם חימום או בישול.
    • ”וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ“ (ישעיהו מד, פסוק טו)
    • ”וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים“ (יחזקאל לט, פסוק ט)
    • ”כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְקַשׁ וּבִגְבָבָא, נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרֹף, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר.“ (משנה, מסכת שבתפרק ג, משנה א)
    • ”נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים, אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה; הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר, אִם חָדָשׁ, יֻתָּץ; וְאִם יָשָׁן, יֻצַּן.“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק ג, משנה ט)
  2. לשון ימי הביניים בהשאלה מן (1): העלה בדעתו, הגיע לכדי מסקנה רציונלית (מתוך המידע הנתון); העלה בהגיונו לאחר עיון וחשיבה, הפיק ידע.

גיזרון

עריכה
  • מארמית: בניין הפעיל (ארמית הַפעֵל) של ס־ל־ק 'עלה'[1]. בתהליך מיחוד לפועל זה, הסליק ← הסּיק :'ל' נטמעת ב'סּ' שמוכפלת ולכן מקבלת דגש[2][3] (ואז בצורת המקור הסּקה ← הנסקה: סּ משוחררת דרך אִנְפּוּף (nasalization), שכאילו מייצר שורש נ־ס־ק שהושאל בעברית אך לא היה קיים[2], כפי שניתן לראות בפסוק דלהלן[4]).
  • לפיכך, הפועל הסיק לא קיים בעברית בלשון המקרא, אך כן קיים בארמית במשמע המקורי "העלה": ”וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן גֻּבָּא וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן גֻּבָּא“ (דניאל ו, פסוק כד): "הוא אמר להסיק (= להעלות) את דניאל מן הגוב, ודניאל הוסק (= הועלה) מן הגוב".
  • שתי המשמעויות נגזרות ממשמע יסודי זה 'העלה':
  1. 'העלה באש', מהעובדה שדבר שנשרף באש נראה עולה לשמיים כעשן. אותו רעיון במילה עולָה 'קורבן נשרף כליל' (כי הקורבן עולֶה אל השמיים),[5] או אנגלית 'go up in flames'. קיים בעברית במקרא עם שׂ במקום ס.[6]
  2. 'העלה בדעתו עד מסקנה', בדומה לביטוי 'מעלה שאלות' או לשפות אחרות כמו אנגלית 'it raises in one's mind the question of': מהעובדה שמשהו מורם בולט וגורם לחשיבה.
  • (1): הפועל בצורתו הקדומה מצוי בכתובת תל דן בתצורת: "יסק", ומדבר על אחת מערי ישראל הקדומות (כנראה גזר) שהועלתה באש בידי אביו של מלך ארם .

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
   הבעיר אש
   העלה מסקנה בהגיונו

ראו גם

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • המובן הרחב של המילה כהעלה בארמית משמש לנשייה גם בצירוף בהקשר לממון מַסִּיק בֵּיה זוּזֵי מילולית מעלה עליו זוזים כלומר מחזיק עליו חוב ממוני.

סימוכין

עריכה
  1. נסק בתוך: מילון קליין, באתר sefaria.org.
  2. 2.0 2.1 Frederick E. Greenspahn, An Introduction to Aramaic, Second Edition, 2003, page 119
  3. CAL "slq 'to go up'. In peal infin. and impf., afel, etc. /sl/ > /ss/ from earliest attestations onward".
  4. בנוסף לדניאל ו כד להלן, ראו גם האזכור היחידאי בעברית במקרא: ”אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה“ (תהלים קלט, פסוק ח) = "אם אעלה לשמיים, שם אתה", בתהליך זהה אסליק ← אסּק בהשפעת הארמית. השורש החדש נסק 'עלה' שנוצר כך לא קיים במקרא אך הושאל ונפוץ בעברית חדשה.
  5. מילון יסטרוב.
  6. הִשִּׂיק, בניין נפעל נִשַּׂק: ישעהיו מד טו, יחזקאל לט ט, תהילים עח כא.