עוֹלֶה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עולה
הגייה* ole
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ עוֹלִים; נ׳ עוֹלָה, נ"ר עוֹלוֹת
 
עולים חדשים לצד המטוס שהביאם
  1. כינוי ליהודי אשר היגר למדינת ישראל.
    • עולים רבים הגיעו למדינת ישראל באמצעות כספי הסוכנות היהודית.

גיזרון עריכה

  • המהגרים לישראל מכונים "עולים", והמהגרים מישראל מכונים "יורדים". המונח מבוסס על המימרא התלמודית לפיה: ""וארץ ישראל גבוה מכל הארצות"" (קידושין סט א) והמשנה "הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין" (מסכת כתובות פרק י"ג).
  • במקרא כינוי לביאה אל מקום חשוב, -עליה ”רְאֵה נָתַן יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת-הָאָרֶץ; עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ, אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת“ (דברים א, פסוק כא)

צירופים עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: עולה חדש
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עולים


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים עריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערות עריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]

עוֹלָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עולה
הגייה* ola
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטְלָה
נטיות ר׳ עוֹלוֹת
  1. לשון המקרא קרבן ממין זכר בלבד, שהוקרב לאלוהים מן החי, ונשרף כליל.
    • ”וַיֹּאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ, אֶת־יִצְחָק, וְלֶךְ־לְךָ, אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.“ (בראשית כב, פסוק ב)

גזרון עריכה

  • מקראי. מן עלה, על שום שהקורבן, שנשרף כליל, נראה עולה אל השמיים כעשן.[1]
  • המילה בשפות אירופה (אנגלית holocaust) בהגיית:עולהקוסט, היא תרגום שאילה של העברית 'נשרף כליל': מיוונית ὁλόκαυστος מὅλος 'הכול' (כמו אנגלית whole) וκαυστός 'נשרף' (כמו אנגלית caustic 'צורב').

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: קרבן עולה


השורש עלה

השורש ע־ל־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים עריכה

ע־ל־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָלָה עוֹלֶה יַעֲלֶה עֲלֵה לַעֲלוֹת
נִפְעַל נַעֲלָה נַעֲלֶה יֵעָלֶה הֵעָלֵה לְהֵעָלוֹת
הִפְעִיל הֶעֱלָה מַעֲלֶה יַעֲלֶה הַעֲלֵה לְהַעֲלוֹת
הֻפְעַל הֹעֲלָה מֹעֲלֶה יֹעֲלֶה -אין- -אין-
פִּעֵל עִלָּה מְעַלֶּה יְעַלֶּה עַלֵּה לְעַלּוֹת
פֻּעַל -אַיִן- מְעֻלֶּה -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעַלָּה מִתְעַלֶּה יִתְעַלֶּה הִתְעַלֵּה לְהִתְעַלּוֹת

הערות עריכה

  • הצורה "הֹעֲלָה" היא הצורה היחידה שנזדמנה במקרא בפעלים שפה"פ שלהם גרונית וה' הבניין מנוקדת בחולם (שכן הניקוד הרווח היה קמץ קטן). עפ"י צורה זו הסתמכה האקדמיה ללשון העברית וקבעה כי כלל השורשים שפה"פ שלהם גרונית וניטים בבניין הופעל יכולים להינטות כשה' הבניין חלומה.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[2]

עַוְלָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עוולה
הגייה* avla
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ו־ל
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ עֲוָולות, עַוְולות־
  1. מעשה מרושע, קיפוח, אי־צדק משווע או, פגיעה פיזית.
    • ”חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם“ (הושע י, פסוק יג)
    • ”ה' צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת“ (צפניה ג, פסוק ה)
    • על פי החוק, אפליה באספקת מוצרים או במתן שרותים היא עוולה אזרחית.

גזרון עריכה

  • מצוי בשיכול עיצורים בצורה ”בְּנֵ֥י עַֽלְוָֽה“ (הושע י, פסוק ט).

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

ראו גם עריכה