הגר

הִגֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	היגר
שורש וגזרה	ה־ג־ר
בניין	פִּעֵל

1. עזב מקום מגוריו מרצון והלך והתיישב בארץ אחרת.

גיזרון

• מחידושי אליעזר בן־יהודה. משורש ערבי هِجْرَة (הִגְ'רָה), שנשאל בתור הגירה.

נגזרות

• מהגר

ראו גם

• גֵּר
• עָלָה
• אזרח

הָגָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הגר
הגייה*	hagar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא שם פרטי לנקבה. דמות מקראית, שפחת שרה, אשת אברהם, אם ישמעאל.

   • ”וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר.“ (בראשית טז, פסוק א)

2. לשון ימי הביניים [ארכאי] מדינה במרכז אירופה חסרת מוצא לים הגובלת עם: אוסטריה, סלובקיה, אוקראינה, רומניה, סרביה, קרואטיה וסלובניה.

   • "יש מדינה מוקפת הרים ויערים בכמה פרסאות ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כגון ארץ הגר" (יומא יא א#רש"י)

גיזרון

• (1) מבין 1500 כתובות נבטיות שסקר הארכיאולוג אברהם נגב נעדר שמו של ישמעאל, אולם שמה של הגר אם ישמעאל חרוט 13 פעמים בכתובות בכתובות-סלע נבטיות באדום, סיני, וצפון-ערב בכתיב: הגרו, אל-הגרו .

נגזרות

• הגרי

מילים נרדפות

• הונגריה (2)