לערך העוסק במילה מקראית סתומה מקראי יֵם; ראו צורת רבים יֵמִים.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ים
הגייה* yam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־מ־ם
דרך תצורה
נטיות ר׳ יַמִּים
 
ספינת דייגים בים
 
האבן התחתונה באבני הרחיים
  1. לשון המקרא מקווה מים מלוחים גדול, אליו זורמים הנהרות והנחלים; (הים גדול יותר מימה וקטן מאוקינוס).
    • ” וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם; וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.“ (תהלים עב, פסוק ח)
    • ”כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא...“ (קהלת א, פסוק ז)
    • "נְחַלִים זוֹרְמִים הַיַּמָּה/ וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה" (אולי על שפת הים, מאת נורית הירש)
  2. [עממי] הרבה.
    • כשחזרתי מחו"ל היה לי ים של סיפורים.
  3. כיור, כלי קיבול גדול לנוזלים; למשל "ים של בית בד" לאיסוף השמן.
    • ”הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ד, משנה ה)
  4. (ימאות) לַיָּם: המיימה, אל מעבר לדופן הספינה.
  5. (ימאות) בַּיָּם: באוניות; ניגוד ל"בַּחוֹף", "בַּיַּבָּשָׁה".
    • "שהרי מַלחים אין דרכם לישון שנַים במיטה בים כשם שמלכים רווקים אינם ישנים כך ביבשה." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

גיזרון

עריכה
  • אכדית: iame; אוגריתית: ימ; ארמית: יַמָּא; ערבית: يَمّ (יַמְּ); מצרית: ym.
  • צורת הנפרד המקורית הייתה כנראה "יַם" (yamm), והקמץ הוא התפתחות תניינית שאירעה במבטא הטברני. הפתח נעתק לקמץ בהשפעת המ"ם השפתית (הקמץ הטברני נהגה במקור בעיגול השפתיים).
  • (3) במגילת הנחושת מופיעה תיבת "ים" בהוראת בריכה , כלי לאגירת מים [1]

מידע נוסף

עריכה

הרמב"ן: וקרא למקוה המים ימים כאילו הוא 'ים מים' לפי שקרקע המקוה נקרא 'ים' כדכתיב בישעיהו כמים לים מכסים וכן נאמר במלכים ואת הים הוריד מעל הבקר כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן (בראשית א, י)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
   מקווה מים
  • אנגלית: sea‏‏‏‏
  • גרוזינית: ზღვა‏‏‏‏
  • גרמנית: Meer‏, See‏‏‏‏
  • הוואית: kai‏, moana‏‏‏‏
  • הולנדית: zee‏‏‏‏
  • הונגרית: tenger‏‏‏‏
  • טורקית: deniz‏, derya‏‏‏‏
  • יוונית: θάλασσα‏‏‏‏ (תעתיק: thálassa)י πέλαγος‏‏‏‏ (תעתיק: pélagos)
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: kai)
  • כורדית: dengiz‏, derya‏‏‏‏
  • ערבית: بحر‏‏‏‏ (תעתיק: בַחְר)
  • פולנית: morze‏‏‏‏
  • צ'כית: moře‏‏‏‏
  • צרפתית: mer‏‏‏‏
  • קוריאנית: 바다‏‏‏‏ (תעתיק: bada)
  • רוסית: море‏‏‏‏ (תעתיק: móre)
   לַיָּם
   בַּיָּם
  • אנגלית: afloat‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: ים
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ימים

סמוכין

עריכה
  1. שמעון שרביט / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז