חוֹף יָם עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוף ים
הגייה* khof yam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ חוֹפֵי יָם
 
חוף ים
  1. רצועת קרקע הנושקת לים.
    • ”פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת“ (דברים א, פסוק ז)
    • ”אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי וַיהוָה צִוָּה-לָהּ אֶל-אַשְׁקְלוֹן וְאֶל-חוֹף הַיָּם שָׁם יְעָדָהּ“ (ירמיהו מז, פסוק ז)
    • ”שָׁם עַל חוֹף הַיָּם יֵשׁ דֶּקֶל שְׁפַל צַמֶּרֶת, / סְתוּר שֵׂעָר הַדֶּקֶל כְּתִינוֹק שׁוֹבָב.“ (שָׁם הָרֵי גוֹלָן, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
    • לאחר שהתמקמנו בחוף הים התחלנו לשחק מטקות.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: חוף
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוף