ימי
יַמִּי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ימי |
| הגייה* | yami |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | ים + ־ִי |
| נטיות | ר׳ יַמִּיִּים; יַמִּית, ר׳ יַמִּיּוֹת |
- עברית חדשה המצוי בים, שייך לים או מתייחס לים.
- ”שִני החולד הימי הלא הֵנה כשִני כל חולד־הדיג. אמנם בלחיו התחתונה יש רק ארבע שנים־חותכות.“ (תולדות הטבע א, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1862, באתר מאגרים)
- ”נאט"ו מקימה פיקוד חדש נוכח ריכוז הכוח הימי הסובייטי בים התיכון.“ ("דבר", 16 באוקטובר 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”קרוב ל־300 קצינים ימיים מכל הדרגות קיבלו את סמיכותם בישראל בחמש שנות קיומה של המדינה.“ ("דבר", 30 באפריל 1953, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”יותר מ־800 איש השתתפו בליל שבת בכנס ותיקי הפלוגה הימית של הפועל שהיה במרכז הימי בשדות־ים.“ ("מעריב", 15 בדצמבר 1979, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- מן יָם.
צירופים
עריכהניגודים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- של ים