יַמָּאוּת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימאות
הגייה* yamaut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־מ־ם
דרך תצורה ימאי + ־וּת
נטיות יַמָּאוּת־
  1. עברית חדשה ספנות; אֻמָּנוּת ההשטה והתפעול של אוניות וספינות.
    • ”אתם רואים, זוהי ימאות אמתית, זהו רגש אהבה בוערה לכל מה שהוא מקושר עם הים.“ ("דאר היום", 22 בנובמבר 1934, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "תקותי שהימאות העברית תהיה גם ימאות אנושית, ועובדי הים העברים יהיו עובדים בני תרבות עם צרכי תרבות ועם קיום תרבותי [...]". (דוד רמז, דברים שנשא בכינוס היסוד של החבל הימי לישראל על סיפון האנייה "הר ציון", אב תרצ"ז)[1]
    • ”חֻרבן הארץ על ידי אשור ובבל גרם גם לחֻרבן הימאות העברית למשך תקופה ארֻכה.“ ("דבר", 18 במאי 1937, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • הלקסיקון למונחי הימאות כולל מונחים בבניין אניות, נווטות, קשר ימי, חבלים וקשרים, מפרשנות, עוגנים, ניטול מטען ועוד.

גיזרון עריכה

  • מן ימאי, על יסוד seamanship באנגלית או Seemanschaft בגרמנית. מחידושי דוד רמז.[2]

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. דוד רמז, לרוח הים. תל־אביב, הוצאת חבל ימי לישראל, תשי"ב. עמ' 42.
  2. דוד רמז, לרוח הים, עמ' 126; ד"ר הדר פרי, חידושי הלשון של דוד רמז, 15 באוגוסט 2015.