שיט
שַׁיִט
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שיט |
| הגייה* | shayit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ו־ט |
| דרך תצורה | משקל קַיִל |
| נטיות | שֵׁיט־, ר׳ שֵׁיטִים |
- לשון המקרא (ימאות) (א) נסיעה על פני הים; (ב) נסיעה בסירה או ביאכטה לספורט, לתחרות או לפנאי; (ג) נסיעה בספינה או באונייה לנופש ולפנאי, לרוב בכיוונים שונים או לשם ביקור במקומות שונים.
- השיט בים הפתוח טומן בחובו סכנות לא מעטות.
- שיט תחרותי הוא אחד מענפי הספורט המצליחים בישראל.
- "שיט בים הקריבי הוא חוויה מדהימה, בה נפגש המטייל עם ערי נמל יפות הנמצאות באיים הפסטורליים (מרשימים) שבים הקריבי." (מתוך אתר פרסומי של חברה להפלגות נופש)
- עברית חדשה (ימאות) [מיושן] ספנות, תובלה ימית מסחרית.
- ”בראש מחלקת השיט [של ביה"ס הימי] יעמוד רב־חובל אנגלי, בעל נסיון בהדרכה ימית.“ ("דבר", 13 בספטמבר 1938, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”זוהי אנית הנוסעים השלישית [...] והיא תהא בבעלותה של "צים", חברת השיט הלאומית.“ ("המשקיף", 27 באוקטובר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- 1. מן ש-ו-ט, שָׁט. המלה שַׁיִט מופיעה פעם אחת במקרא כחלק מן הצירוף "אֳנִי שַׁיִט" ( ”... בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ.“ (ישעיהו לג, פסוק כא)), שפירושו ספינה עוברת־ים או אולי ספינת־משוטים.
- 2. מחידושי דוד רמז.[1] האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י על ישעיהו לג כא: "אֳנִי שַׁיִט - אניה השטה במים.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ דוד רמז, לרוח הים. תל אביב, חבל ימי לישראל, תשי"ב. עמ' 126.
שַׁיָּט
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שייט |
| הגייה* | shayat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ו־ט |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ שַׁיָּטִים, נ"ר שַׁיָּטוֹת; שַׁיַּט־, נ׳ שַׁיֶּטֶת־, ר׳ שַׁיָּטֵי־, נ"ר שַׁיָּטוֹת־ |
- עברית חדשה (ימאות) (א) אדם המסיע סירת מפרשים לספורט ולתחרות; (ב) [ארכאי] חותר בסירת חתירה לספורט ולתחרות.
- השייטים הישראלים זכו במקום השני בתחרות המפרשיות מדגם 420.
- ”בהתחרות סירות־המשוט בין האוניברסיטאות של אוכספורד וקמברידז' נצחו השייטים של קמברידז'.“ ("הארץ", 30 במרץ 1925, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "התנאי הראשון לכל שיט טירון הוא - ללמוד לשחות בים ולדעת כיצד להציל את הטובע. אחרת - אין להכניסו לתוך הסירה." (רב חובל זאב הים, השיט בסירות, 1932)
- לשון חז"ל שַׁחְיָן.
- "הַטְּהוֹרִין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס... וְחָבִית שֶׁל שַׁיָּטִין..." (משנה כלים ב ג)
- ”הרי דגי לאקס אלו, השייטים הקלים והמהירים, שהים כלו לפניהם, הם מגבילים למשכנם מקום מצומצם ואיש אל יצא ממקומו.“ (השקפה כללית על הדגים, מאת שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים), 1877, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- מן ש־ו־ט.
- ועד הלשון העברית, רשימת מונחים בהתעמלות, תרצ"ז: שַׁיָּט = חותר בסירה.
פרשנים מפרשים
עריכה- ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים ב ג: חבית של שייטין - כמין חבית חלולה, וסתומה היא ואין לה פה, כדי שלא תהא נשקעת במים. ונשענים עליה ולמדין לשוט בה.
צירופים
עריכה- סף השייטים (ארכאי)
- ספסל השייטים (ארכאי)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהשִׁיֵּט
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שייט |
| שורש וגזרה | שׁ־ו־ט |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה התהלך ממקום למקום, נע לכאן ולכאן, שוטט.
- ”ועל חלקת המים שייטו רק ברווזים כהים ושלדגים צרחו.“ (מִרדָף שָׁוְא, מאת אלישע פורת, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה (תעופה) נע באוויר או בחלל (כלי טיס, טיל או חללית).
- ”הטיל "אופק 1" שייט בחלל והביא מידע יותר משציפינו.“ ("מעריב", 16 בפברואר 1989, באתר עיתונות יהודית היסטורית)