נְתִיב שַׁיִט

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נתיב שיט
הגייה* netiv shayit
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ נְתִיבֵי שַׁיִט
  1. עברית חדשה (גאוגרפיה) החלק או התוואי בתעלה, בנמל או בנהר שכלי שיט יכול להלך בו.
    • "כלי שיט המתנהל לאורך תעלה צרה או נתיב שיט, ישוט סמוך לשפתה החיצונית של התעלה, או לשפתו החיצונית של נתיב השיט [...]." (תקנות הנמלים: מניעת התנגשויות בים, 1984, באתר נבו)

גיזרון

עריכה
  • האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
  • האקדמיה ללשון העברית, מונחי גאוגרפיה (תשי"ט, תשכ"א, תשכ"ה) , 1959: נְתִיבָה, נְתִיבָה בַּשַּׁיִט. המונח לא נקלט.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה