נְתִיב מַיִם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נתיב מים
הגייה* netiv mayim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ נְתִיבֵי מַיִם
  1. עברית חדשה (ימאות) גוף מים פנימיים, כמו נהר או תעלה, שסירות וספינות יכולות להלך בו.
    • ”גם בדנמארק החלו נתיבי־המים לקפוא, והדבר מאיים לנתק את התחבורה הימית בין הים הבאלטי והים הצפוני.“ ("שערים", 1 בפברואר 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "קטע התמזה הנשפך לים נמתח לפנינו כראשיתו של נתיב מים אינסופי." (ג'וזף קונרד, לב האפלה, פרק 1)

גיזרון

עריכה
  • תרגום שאילה מאנגלית: waterway ושפות אירופיות נוספות.
  • האקדמיה ללשון העברית, מונחי גיאוגרפיה (תשי"ט, תשכ"א, תשכ"ה), 1959.

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: Waterway