נמל

ערך זה עוסק בנָמֵל, מעגן לאניות. לערך העוסק בנָמָל, חרק המסמל חריצות; ראו נמלה.

נָמֵל

נמל חיפה

אונייה עוגנת בנמל

לשון חז"ל (ימאות) מקום עגינה לאוניות וספינות המוגן מפני גלים ורוחות באופן טבעי או בשוברי גלים, ומצויד במתקנים לטעינה ולפריקה.
- ”פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַנָּמָל עַד שֶׁחָשֵׁכָה; אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל – מָה אָנוּ לֵירֵד?“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ד, משנה ב)
- ”השוכר את הספינה ופרקה עליו באמצע הנמל - אין לו עליו אלא תרעומת.“ (תוספתא, מסכת בבא מציעא – פרק ז, הלכה ב)
- ”ההוא ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף לד, עמוד ב) (תרגום: הספינה ההיא של מורייס (ציר דגים) שבאה לנמל עכו)
- ”לַמֶּרְחַקִּים מַפְלִיגוֹת הַסְּפִינוֹת. / אֶלֶף יָדַיִם פּוֹרְקוֹת וּבוֹנוֹת, / אָנוּ כּוֹבְשִׁים אֶת הַחוֹף וְהַגַּל / אָנוּ בּוֹנִים פֹּה נָמָל.“ (שיר הנמל, מאת לאה גולדברג בזֶמֶרֶשֶׁת)

מיוונית: limen) λιμήν) באותה משמעות בשׂיכול אותיות, ^[1] נגזרתה היוונית מצוייה בתיבת שמה של העיר לימן (лиман) שבאוקראינה מילולית ניתן לפרשה בהוראת: "שֶׁפֶך גוף מים רחב ידיים" (כנהר,חוף) וגם בהוראת לאגונת מים-מליחים.

ככל הנראה, קבע ועד הלשון העברית באמצע שנות ה־30 כי הצורה התקנית היא נָמֵל ולא נָמָל. החלטה זו גרמה לתרעומת רבה, שכן צורת נָמָל הייתה (ועודנה) נפוצה מאוד בקרב הציבור. ביטוי לתרעומת זו ניתן למצוא בשירו של נתן אלתרמן "לְמִלְחֶמֶת הַקָּמָץ וְהַצֵּירֶה" משנת 1936. האקדמיה ללשון העברית קבעה גם היא, כי הצורה התקנית היא נָמֵל (ובסמיכות נְמַל־).

ערך בוויקיפדיה: נמל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמלים

↑ יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג‎, ב/ג‎ (טבת-ניסן תשכ"ט)

לשון המקרא מֵת וְנָבַל (בְּיִחוּד הַצֶּמַח), יָבַשׁ וְכָמַשׁ עַד הֱיוֹתוֹ נוֹטֶה לְהִשָּׁבֵר.
- ”מִתַּחַת, שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ; וּמִמַּעַל, יִמַּל קְצִירוֹ“ (איוב יח, פסוק טז)
- ”רוֹמּוּ מְּעַט, וְאֵינֶנּוּ, וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן; וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ“ (איוב כד, פסוק כד)
- ”כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן“ (תהילים לז, פסוק ב)
לשון חז"ל נִפְרַס וְנִמְתַּח.
- "דבר הנמלל ונמתח" (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת גיטין, דף נ"ט)

פועל מקראי, אחים לשורש מל"ל השורש מו"ל שעניינו כריתת הערלה, ואל השורש אמ"ל שעניינו כעניין מל"ל: יָבֹשׁ ונָבֹל.