ערך זה עוסק בנָמֵל, מעגן לאניות. לערך העוסק בנָמָל, חרק המסמל חריצות; ראו נמלה.

נָמֵל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נמל
הגייה* namel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ נְמֵלִים; נְמַל־, ר׳ נִמְלֵי־
 
נמל חיפה
 
אונייה עוגנת בנמל
  1. לשון חז"ל (ימאות) מקום עגינה לאוניות וספינות המוגן מפני גלים ורוחות באופן טבעי או בשוברי גלים, ומצויד במתקנים לטעינה ולפריקה.

גיזרון

עריכה
  • מיוונית: limen) λιμήν) באותה משמעות בשׂיכול אותיות, [1] נגזרתה היוונית מצוייה בתיבת שמה של העיר לימן (лиман) שבאוקראינה מילולית ניתן לפרשה בהוראת: "שֶׁפֶך גוף מים רחב ידיים" (כנהר,חוף) וגם בהוראת לאגונת מים-מליחים.

מידע נוסף

עריכה
  • ככל הנראה, קבע ועד הלשון העברית באמצע שנות ה־30 כי הצורה התקנית היא נָמֵל ולא נָמָל. החלטה זו גרמה לתרעומת רבה, שכן צורת נָמָל הייתה (ועודנה) נפוצה מאוד בקרב הציבור. ביטוי לתרעומת זו ניתן למצוא בשירו של נתן אלתרמן "לְמִלְחֶמֶת הַקָּמָץ וְהַצֵּירֶה" משנת 1936. האקדמיה ללשון העברית קבעה גם היא, כי הצורה התקנית היא נָמֵל (ובסמיכות נְמַל־).

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: נמל
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמלים

הערות שוליים

עריכה
  1. יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג‎, ב/ג‎ (טבת-ניסן תשכ"ט)

נָמַל (גם: נִמְלַל)

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נמל
שורש וגזרה מ־ל־ל ג, גזרת הכפולים
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא מֵת וְנָבַל (בְּיִחוּד הַצֶּמַח), יָבַשׁ וְכָמַשׁ עַד הֱיוֹתוֹ נוֹטֶה לְהִשָּׁבֵר.
    • ”מִתַּחַת, שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ; וּמִמַּעַל, יִמַּל קְצִירוֹ“ (איוב יח, פסוק טז)
    • ”רוֹמּוּ מְּעַט, וְאֵינֶנּוּ, וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן; וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ (איוב כד, פסוק כד)
    • ”כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן“ (תהילים לז, פסוק ב)
  2. לשון חז"ל נִפְרַס וְנִמְתַּח.

גיזרון

עריכה
  • פועל מקראי, אחים לשורש מל"ל השורש מו"ל שעניינו כריתת הערלה, ואל השורש אמ"ל שעניינו כעניין מל"ל: יָבֹשׁ ונָבֹל.

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה