Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בנָמֵל, מעגן לאניות. לערך העוסק בנָמָל, חרק המסמל חריצות; ראו נמלה.

נָמֵלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נמל
הגייה* namel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ נְמֵלִים; נְמַל־, ר׳ נִמְלֵי־
 
אנייה עוגנת בנמל
  1. לשון חז"ל מקום עגינה לאניות או לסירות. הנמל מוגן בדרך כלל מפני גלים וסערות באופן טבעי או בשוברי גלים בנויים ועל פי רוב מצויד במתקני טעינה ופריקה.

גיזרוןעריכה

  • מיוונית: limen) λιμήν) באותה משמעות, בשׂיכול אותיות.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • ככל הנראה, קבע ועד הלשון העברית באמצע שנות ה־30 כי הצורה התקנית היא נָמֵל ולא נָמָל. החלטה זו גרמה לתרעומת רבה, שכן צורת נָמָל הייתה (ועודנה) נפוצה מאוד בקרב הציבור. ביטוי לתרעומת זו ניתן למצוא בשירו של נתן אלתרמן "לְמִלְחֶמֶת הַקָּמָץ וְהַצֵּירֶה" משנת 1936. האקדמיה ללשון העברית קבעה גם היא, כי הצורה התקנית היא נָמֵל (ובסמיכות נְמַל־).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נמל
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמלים

הערות שולייםעריכה

  1. שפת הים – ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה (1918-1788): מילון מונחים. אוגוסט 2016.

נָמַל (גם: נִמְלַל)עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נמל
שורש וגזרה מ־ל־ל ג, גזרת הכפולים
בניין נִפְעַל


  1. לשון המקרא מֵת וְנָבַל (בְּיִחוּד הַצֶּמַח), יָבַשׁ וְכָמַשׁ עַד הֱיוֹתוֹ נוֹטֶה לְהִשָּׁבֵר.
    • ”מִתַּחַת, שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ; וּמִמַּעַל, יִמַּל קְצִירוֹ“ (איוב יח, פסוק טז)
    • ”רוֹמּוּ מְּעַט, וְאֵינֶנּוּ, וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן; וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ (איוב כד, פסוק כד)
    • ”כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן“ (תהילים לז, פסוק ב)
  2. לשון חז"ל נִפְרַס וְנִמְתַּח.

גיזרוןעריכה

  • פועל מקראי, אחים לשורש מל"ל השורש מו"ל שעניינו כריתת הערלה, ואל השורש אמ"ל שעניינו כעניין מל"ל: יָבֹשׁ ונָבֹל.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה