Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בנָמֵל, מעגן לאניות. לערך העוסק בנָמָל, חרק המסמל חריצות; ראו נמלה.

נָמֵלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נמל
הגייה* namel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ נְמֵלִים; נְמַל־, ר׳ נִמְלֵי־
 
אונייה עוגנת בנמל
  1. לשון חז"ל (ימאות) מקום עגינה לאוניות וספינות המוגן מפני גלים ורוחות באופן טבעי או בשוברי גלים, ומצויד במתקנים לטעינה ולפריקה.

גיזרוןעריכה

  • מיוונית: limen) λιμήν) באותה משמעות, בשׂיכול אותיות.[1]

מידע נוסףעריכה

  • ככל הנראה, קבע ועד הלשון העברית באמצע שנות ה־30 כי הצורה התקנית היא נָמֵל ולא נָמָל. החלטה זו גרמה לתרעומת רבה, שכן צורת נָמָל הייתה (ועודנה) נפוצה מאוד בקרב הציבור. ביטוי לתרעומת זו ניתן למצוא בשירו של נתן אלתרמן "לְמִלְחֶמֶת הַקָּמָץ וְהַצֵּירֶה" משנת 1936. האקדמיה ללשון העברית קבעה גם היא, כי הצורה התקנית היא נָמֵל (ובסמיכות נְמַל־).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נמל
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמלים

הערות שולייםעריכה

  1. יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג‎, ב/ג‎ (טבת-ניסן תשכ"ט)
  2. שפת הים – ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה (1918-1788): מילון מונחים. אוגוסט 2016.

נָמַל (גם: נִמְלַל)עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נמל
שורש וגזרה מ־ל־ל ג, גזרת הכפולים
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא מֵת וְנָבַל (בְּיִחוּד הַצֶּמַח), יָבַשׁ וְכָמַשׁ עַד הֱיוֹתוֹ נוֹטֶה לְהִשָּׁבֵר.
    • ”מִתַּחַת, שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ; וּמִמַּעַל, יִמַּל קְצִירוֹ“ (איוב יח, פסוק טז)
    • ”רוֹמּוּ מְּעַט, וְאֵינֶנּוּ, וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן; וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ (איוב כד, פסוק כד)
    • ”כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן“ (תהילים לז, פסוק ב)
  2. לשון חז"ל נִפְרַס וְנִמְתַּח.

גיזרוןעריכה

  • פועל מקראי, אחים לשורש מל"ל השורש מו"ל שעניינו כריתת הערלה, ואל השורש אמ"ל שעניינו כעניין מל"ל: יָבֹשׁ ונָבֹל.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה