נָטָה

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נטה
שורש וגזרה נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. סָטָה הַצִּדָּה, פָּנָה לְעֵבֶר־ (גם בהשאלה).
  2. עָרַך וּפָרַשׂ (וּבְיִחוּד אֹהֶל).
    • ”וַיִּסַּע, יִשְׂרָאֵל; וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל-עֵדֶר“ (בראשית לה, פסוק כא)
    • ”וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִיד...“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק א)
  3. (דקדוק) עָבַר וְהִשְׁתַּנָּה (פֹּעַל אוֹ שֵׁם) בְּצוּרָתוֹ בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
    • "פְּעלים אחדים נוֹטִים בהפעיל (ובהפעל) בִּתנועה קצרה וּבדגש בפה"פ..." מתוך: דקדוק עברי שיטתי", מהדורה שישית, יהושע בלאו
    • הפועל "לָקַח" הוא היחיד בשפה העברית הנוטה בהיבלע הלמ"ד בצורות הציווי והעתיד.
  4. נִשְׁעַן אוֹ נַעֲשָׂה כָּפוּף בְּקוֹמָתוֹ.
  5. הִטָּה וְהִפְנָה אֶל־.
  6. לשון המקרא (אַחֲרֵי־) הִסְכִּים עִם־, צִדֵּד וְחִזֵּק אֶת־.
    • ”לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת; וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת“ (שמות כג, פסוק ב)
    • ”וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה (מלכים א׳ ב, פסוק כח)
  7. לשון המקרא (מִן־ או מֵעִם־) סָר וְעָזַב אֶת־, נָטַשׁ וְהִפְקִיר.
    • ”קְנֵה חָכְמָה, קְנֵה בִינָה; אַל-תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי“ (משלי ד, פסוק ה)
    • ”זֵדִים, הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד; מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי (תהילים קיט, פסוק נא)
    • ” רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי; מֵעֵדְו‍ֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי (תהילים קיט, פסוק קנז)
  8. (ימאות) (נאמר על אניה או על סירה:) רכנה בזווית לצד אחד, בין בשל פעולת הרוח על המפרשים או בשל חלוקה לא שווה של המטען בבטן האניה או של אנשים על סיפון הסירה.

גיזרון

עריכה
  • פועל מקראי, שורש מקביל באכדית - nitu, וכן בארמית - נְטָא.
 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: "הָאֳנִיָּה נוֹטָה".

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגומים

עריכה
   האניה נוטה על צדה

ראו גם

עריכה


השורש נטה

השורש נ־ט־ה הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

עריכה
נ־ט־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָטָה נוֹטֶה

(ב׳ פעוּל: נָטוּי)

יִטֶּה נְטֵה לִנְטוֹת
נִפְעַל נִטָּה נִטָּה יִנָּטֶה הִנָּטֶה לְהִנָּטוֹת
הִפְעִיל הִטָּה מַטֶּה יַטֶּה הַטֵּה לְהַטּוֹת
הֻפְעַל הֻטָּה מֻטֶּה יֻטֶּה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַטָּה מִתְנַטֶּה יִתְנַטֶּה הִתְנַטֵּה לְהִתְנַטּוֹת

הערה

עריכה
  • בעתיד שעם ו' ההיפוך ולעתים במקרא אף בעתיד רגיל בא פועל זה בצורה מקוצרת, כאשר אות השורש היחידה שנותרת היא טי"ת: וַיֵּט, תֵּט, וַנֵּט וכולי.

נִטָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניטה
שורש וגזרה נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא נִמְתַּח וְנִפְרַשׂ.
  2. (דקדוק) עָבַר וְהִשְׁתַּנָּה (פֹּעַל אוֹ שֵׁם) בְּצוּרָתוֹ בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
    • רוב פועלי גזרת הכפולים נִטִּים בעתיד של בניין קל בקמץ באות האית"ן ובחולם חסר בעה"פ.
  3. הוּסַט וְהוּזַז לְכִוּוּן־.
    • "...יָסֹב הַצַיָּד הצידה וייזהר לבלתי יִנָּטֶה אל הצד שמשם יָפוּחַ הָרוח..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", פרק א'

גיזרון

עריכה
  • פועל מקראי, שורש מקביל באכדית - nitu, וכן בארמית - נְטָא.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש נטה

השורש נ־ט־ה הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

עריכה
נ־ט־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָטָה נוֹטֶה

(ב׳ פעוּל: נָטוּי)

יִטֶּה נְטֵה לִנְטוֹת
נִפְעַל נִטָּה נִטָּה יִנָּטֶה הִנָּטֶה לְהִנָּטוֹת
הִפְעִיל הִטָּה מַטֶּה יַטֶּה הַטֵּה לְהַטּוֹת
הֻפְעַל הֻטָּה מֻטֶּה יֻטֶּה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַטָּה מִתְנַטֶּה יִתְנַטֶּה הִתְנַטֵּה לְהִתְנַטּוֹת

הערה

עריכה
  • בעתיד שעם ו' ההיפוך ולעתים במקרא אף בעתיד רגיל בא פועל זה בצורה מקוצרת, כאשר אות השורש היחידה שנותרת היא טי"ת: וַיֵּט, תֵּט, וַנֵּט וכולי.