הטה
הִטָּהעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | היטה |
שורש וגזרה | נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה |
בניין | הִפְעִיל |
- הֵזִיז וְהִפְנָה לְצַד־.
- ”וְהָיָה הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה...“ (בראשית כד, פסוק יד)
- עַל פָּרוֹ יָדוֹ הִטָּה./ עִוּוּיוֹ הִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא..." משולם בן קָלוֹנִימוּס, "אֲשׂוֹחח נפלאותֶיךָ צור עולמים"
- (דקדוק) שִׁנָּה צוּרָתוּ שֶׁל שֵׁם אוֹ שֶׁל פֹּעַל בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
- "הַטֵּה את הפעלים הבאים בכל הצורות: שבר, תפר, רדף, מסר..." מתוך: "דקדוק עברי שיטתי", מהדורה שישית, עמ'25, יהושע בלאו
- המורה לעברית הורתה לתלמידיה לְהַטּוֹת את השם "פַּטִּישׁ" בְּכל הכינויים הכבדים.
- לשון המקרא דָּן בְּעָרְמָה וּבְחֹסֶר צֶדֶק, עִוֵּת וְסִלֵּף מִשְׁפָּט.
- יָשַׁב וְנִשְׁעַן אֲחוֹרַנִּית, הֵסֵב עַל צִדוֹ.
- "אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים." (משנה ברכות א ג)
- עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּף, כּוֹפֵף דָּבָר מַטָּה אוֹ מַעְלָה אוֹ הַצִּדָּה.
- ”וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם- יוֹלִיכֵם יְהוָה, אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן...“ (תהילים קכה, פסוק ה)
- לשון המקרא מָתַח וּפָרַשׂ (ובייחוד לשם הכשרת האוהל).
- ”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ...“ (ישעיהו נד, פסוק ב)
- ”וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל...“ (שמואל ב׳ טז, פסוק כב)
- (ימאות) הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִּדָּה (א) נאמר על הרוח: הרכינה כלי שיט על צדו האחד תוך כדי הפלגה, לרוב בספינות ובסירות מפרשים; (ב) הרכין כלי שיט על צדו על ידי חלוקה לא שווה של המטען בבטן האונייה או של אנשים על סיפון סירה; (ג) בעידן המפרשים: העלה אונייה על החוף בשעת השפל והרכין אותה על צדה, כדי לנקות את צדה השני־החשוף מ"זקן" או כדי לבצע בו תיקונים.
- "[...] כעבור מספר שעות נקלעה לעין סערה שהיטתה את האונייה ב־30 מעלות." (Y-net, 6 במרץ 2019)
- "על כל פנים, אם התכוונת להיכנס לכאן כדי להטות את האונייה על צדה <ולנקות את תחתיתה>, אין מקום מתאים יותר מזה בכל החופים האלה." (רוברט לואיס סטיבנסון, אי המטמון, פרק 12)
- "הפגישה הסתיימה בכך שהראשתן חבט בספינתו של הקומודור חבטה נאמנה כל כך, עד שנאלץ לשוט כשכל משאבותיו פועלות היישר אל הנמל הקרוב ביותר, כדי להטות את האונייה על צדה ולתקנה." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 45)
גיזרוןעריכה
- ארמית: נְטָא; אכדית: nitu.
- 7. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: "הַרוּחַ מַטָּה אֶת הָאֳנִיָּה" (the wind heels the ship).
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגומיםעריכה
היטה אונייה על ידי העתקת משקל
|
היטה אונייה על צדה לשם תיקונים
|
ראו גםעריכה
השורש נטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הֻטָּהעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | הוטה |
שורש וגזרה | נ־ט־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה |
בניין | הֻפְעַל |
- הִפְנוּהוּ, הֵזִיזוּ אוֹתוֹ לְצַד־ אוֹ עַל־.
- "...והוא נתעוותו פניו, ועיניו נעשו דשנות ורצות וראשו הֻטָּה הַצִּדה וּשׂפתיו פטפטוּ..." אוּרי ניסן גְנֶסִין, "הצדה"
- "כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות- חוץ משער טדה, שהיו שם שתי אבנים מֻטּוֹת זו על גבי זו" (משנה, סדר קודשים, מסכת מידות , פרק ב')
- [דקדוק] שֻׁנְּתָה צוּרָתוּ שֶׁל שֵׁם אוֹ שֶׁל פֹּעַל בַּמִּין, בַּזְּמַן, בְּכִנּוּי הַגּוּף אוֹ הַקִּנְיָן, בַּבִּנְיָן אוֹ בַּמִּסְפָּר.
- השורש אב"ה מֻטֶּה רק בבניין קל.
- הפעלים בגזרת המרובעים מֻטִּים אך ורק בבניינים הכבדים.
- לֹא הָיָה זָקוּף בְּקוֹמָתוֹ, הָיָה כָּפוּף וְנָטוּי.
- "קורה שעשאה גולל לקבר- בין עומדת בין מֻטָּה על צידה, אין טמא אלא כנגד הפתח" (משנה, סדר טהרה, מסכת אוהלות, פרק ט"ו)
- "אינו מכה אותו לא עומד, ולא יושב, אלא מֻטֶּה..." (משנה, סדר נזיקין, מסכת מכות, פרק ג')
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
- הזדקף (3)
ראו גםעריכה
השורש נטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|