סטה

סָטָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ס־ט־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. פרש. חרג מן המסגרת. יצא מן הדרך הישרה והרצויה.

   • באמצע השביל יש בור גדול, לכן צריך לסטות ולעקוף אותו.

גיזרון

• במקרא שָֹטָה ”שטה מעליו“ (משלי ד, פסוק טו) בארמית בסמ"ך סטת דא מבעלה (גם שורש ס־ו־ט) במקרא השורש מופיע פעם אחת ”עשה סטים שנאתי“ (תהלים קא, פסוק ג).

נגזרות

• סוטה
• סטיה

תרגום

• אנגלית: deviate‏‏‏‏

ראו גם

• הסיט
• עקב
• חרג