לימן

לִימֵן

לשון חז"ל [לא בשימוש] מעגן, נמל.
- "שתי ספינות שהיו עולות בלימן, אחת מבקשת רוח צפונית ואחת מבקשת רוח דרומית.- יכולה היא הרוח אחת להנהיג את שתיהן כאחת? אלא- או לזו או לזו. למחר שני בני אדם באים לפניך בדין, "אִישׁ יְהוּדִי" ו"אִישׁ- צר וְאוֹיֵב"- יכול אתה לצאת ידי שניהם?" (אסתר רבה ב יד)
- "שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת בלמין, יעשה רחבה אחד מששה בארכה וגבהה א' מעשרה בארכה." (בראשית רבה לא י)
- "אמר להן: אם מטילין אתם אותו לים, הטילוני עמו. והיה בוכה ומתאבל ובא, עד שהגיע ללמינה של יפו." (ירושלמי יומא דף יט ב)

מיוונית: limen) λιμήν). גם לְמֵין, לִימֵין, לִימָן. השוו לשם העיר האוקראינית לימן (Лиман) מילולית (лиман) בהוראת: שפך של גוף מיימי , ראו גזרון נמל .

ערך בוויקיפדיה: לימן (גוף מים)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לימן