מעגן

מַעֲגָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעגן
הגייה^*	maagan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מַעֲגָנים; מַעֲגַן־, ר׳ מַעֲגָנֵי־

מעגן

עברית חדשה מקום עגינה; כל מקום המתאים לעגינת כלי שיט, אשר על פי רוב מסומן במפה.
- "חברת נמלי ישראל, אשר מעגן שביט נמצא בתחומה ומנוהל על ידה, פרסמה מכרז לבניית רציפים צפים במעגן אשר יגדילו את מספר מקומות העגינה בעוד כ־40 מקומות." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)

שורש עגן יווני! מחידושי דוד רמז. - עוגן.^[1]
האקדמיה ללשון העברית, רשימת מונחים בימאות (תשי"ב), 1953; רשימת מונחים בגאוגרפיה (תשכ"ה), 1965.