עֹגֶן (גם: עוֹגִין)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עוגן
הגייה* ogen, ogin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ג־ן
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ עֳגָנִים, נ"י: עֹגֶן־, נ"ר: עָגְנֵי־ או עוֹגִינִים, עוֹגִינֵי-
 
חלקי העוגן: (B) גזע, (s-s) מטה, (c) ראש, (g) זרוע, (h) כף
 
עוגן של מנוע חשמלי זרם ישר
  1. לשון חז"ל (ימאות) מכשיר לרתיקת כלי שיט למקום עומדו. העוגן מחובר לכלי השיט בחבל או בשרשרת, מוטל למים וננעץ בקרקעית הים.
  2. עברית חדשה הרוטור של מנוע או גנרטור חשמלי, הסובב בתוך הסטטור; וגם הליבה הנעה של אלקטרומגנט או סולנואיד חשמלי.
  3. בהשאלה: מרכיב מתוך מרכיבים רבים אשר מהווה את הציר המרכזי שכל המכלול נשען עליו.
    • החנות החדשה מהווה עוגן לכל הקניון, כל הריווחיות נשענת על הצלחתה.
    • המזרח התיכון עובר טלטלה גדולה וחוסר יציבות, אבל בעיצומה של הטלטלה החברות העמוקה בין ישראל לארה"ב מהווה עוגן. (Y-net,‏ 8 בדצמבר 2013)

גיזרוןעריכה

 1. מיוונית: ὄγκινος (תעתיק: ogkinos, נהגה: אוֹנְקִינוֹס) - קֶרֶס, וָו; ובלטינית: uncinus.[2] משם נגזרה גם המילה "אָקוֹן" (משנה כלים כג,ה) בהוראת: מלכודת דגים. מהשורש הפרוטו-הודו-אירופי ang/ank בהוראת זווית, שיפוע (השווה אנגלית: angle‏‏‏‏ – זווית). מהשורש הזה הגיע גם המילה אונקל – וו לתליה.
הצורה השכיחה בספרות חז"ל היא "הוֹגֵין"[3], לדוגמא: "הביא שתי ספינות וקשרן בהגנונין ובעשתות" (ספרי דברים, פיסקה שמו); "ספינה זו עושים לה תורן ממקום אחד והוגנין ממקום אחר" (בראשית רבה פג א). צורה זו מופיעה גם במשנה הנ"ל בכ"י קאופמן ובירושלמי. ככל הנראה זהו המקור למילה "הגה", ראו שם. רק בבבלי (בבא בתרא עג ע"א) מופיע בעי"ן, ושם גזרו ע"פ השורש המקראי ע־ג־ן בהוראת מרותק, משולל יכולת תנועה (השוו עגינות). מסתבר שההעתקה מה"א לעי"ן נעשתה בכדי לקשר לשורש המקראי.
 2. תרגום שאילה מגרמנית: Anker. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים באלקטרוניקה: רדיו (תרצ"ח), 1938.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רשב"ם (בבא בתרא עג ע"א): "אנקר"ש (ancres‏‏‏‏) של ברזל; ומשליכין במים להעמיד הספינה במקום אחד."
  • המאירי (שם): "הברזלים שקושרין אותם בחבלים ומשליכין אותם בים כדי להעמיד הספינה."

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

  • רוטור (2)

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: עוגן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוגנים

סימוכיןעריכה

  1. נהגה כנראה בצירה, כמוכח מכ"י קאופמן שמנוקד "הוֹגֵין". ולגבי הצורות השונות, ראה בגיזרון.
  2. נ"ה טורטשינר, פרקי לשון לעם, לשוננו ט (תרצ"ח), עמ' 20.
  3. ובתוספתא (שבת יד,א) מופיע בחלק מהכ"י: "איגן".

עָגַןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עגן
שורש וגזרה ע־ג־ןגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עברית חדשה (ימאות) (נאמר על כלי שיט) היה רתוק באמצעות עוגן אל קרקעית הים או הנהר.
    • האונייה עגנה בשפך הנהר, במקום בו היו המים עמוקים דיים.
    • "בעבירת משמעת לא תישמע טענת איש צוות כי נקט באמצעים סבירים... זולת אם כלי השיט עגן בבטחה בנמל." (חוק הספנות (ימאים) תשל"ג)

גיזרוןעריכה

  • מן עֹגֶן.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

עִגֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עיגן
שורש וגזרה ע־ג־ןגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון ימי הביניים (ימאות) רָתק כלי שיט למקום עומדו באמצעות עוגן שהורד לקרקעית הים או הנהר.
  2. בהשאלה מן (1): ביסס, קבע.
    • "חוק חופש המידע [...] עיגן את זכותו של כל אזרח או תושב לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות."

גיזרוןעריכה

  • מן עֹגֶן.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה