פתיחת התפריט הראשי

הֶגֶה אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הגה
הגייה* hege
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ג־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ס"י: הֶגֶה-, שלי: הֶגְיִי; ר': הֲגָיִים וגם הֲגָאִים, ס"ר: הֲגָיֵי- וגם הֲגָאֵי
  1. קול או צליל המופק מהפה.
    • ”שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא“ (איוב לז, פסוק ב)
  2. בהשאלה [דקדוק] צְלִיל מְסֻיָּם הַמּוּפָק מֵאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַפֶּה וְהוּא מְסֻמָּן בְּעֶזְרַת אוֹת.
    • ההגה "צ" הקיים בעברית, אינו קיים באנגלית.
  3. לשון המקרא קוֹל אֲנָחָה.
    • ”וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי“ (יחזקאל ב, פסוק י)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: הגה (פונטיקה)

הָגָהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הגה
שורש וגזרה ה־ג־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִבִּיעַ דְּבַר-מָה בְּאֶמְצָעוּת הַדִּבּוּר, הֵפִיק קוֹל מִפִּיו.
    • ”פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט...“ (תהילים לז, פסוק ל)
    • ”כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע“ (משלי ח, פסוק ז)
  2. לשון המקרא (ב-) חָשׁב עַל-, דַּעְתּוֹ עָסְקָה בְּ-.
    • ”לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה...“ (יהושוע א, פסוק ח)
    • ”וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה“ (תהילים עז, פסוק יג)
  3. לשון המקרא הִשְׁמִיעַ אֶת הֶמְיַת הַיּוֹנָה אוֹ אֶת נַהֲמַת הָאֲרִי.
    • ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ...“ (ישעיהו לא, פסוק ד)
    • ”נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה...“ (ישעיהו נט, פסוק יא)
  4. לשון המקרא גָּרַם שֶיִּׁתְרַחֵק, גֵּרַשׁ.
    • הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי“ (משלי כה, פסוק ד)

גיזרוןעריכה

  • השורש ה־ג־י/ה הנו שורש מקראי. 4. שורש שונה נמצא במקרא 3 פעמים מוכר בבנין הופעל: הֹגָה מִן הַמְסִלָּה“ (שמואל ב׳ כ, פסוק יג).
  • י"א כי הגיג, מקורו בהלחם של שתי מילים שמיות הקימות בשפה הערבית . הֳאג هاج = ללבות ,להדליק. + עָ'רִגְ' حَريجة = אש - (הניצתת בכמה מוקדים- מֶעצְמה)[דרוש מקור].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  • Gesenius Hebrew Chaldee Lexicon" : Wilhelm Gesenius" ; הָגִיג

הֶגֶה בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הגה
הגייה* hege
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ג־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ס"י: הֶגֶה־, שלי: הֶגְיִי; ר': הֲגָיִים וגם הֲגָאִים, ס"ר: הֲגָיֵי־ וגם הֲגָאֵי־
 
הגה של מכונית
  1. לשון ימי הביניים מנגנון בכלי רכב, כלי טיס או כלי שיט, באמצעותו משנים את כיוון תנועתו.
    • "כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח / בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח" (כי הנה כחומר)
    • האוחז בהגה המכונית, קרוי נהג.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: הגה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הגאים