המה

הָמָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	המה
שורש וגזרה	ה־מ־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. השמיע קול עמוק ונמוך, בדר"כ כהבעה לסערת רגשות ובעיקר להשתוקקות.

   • ”נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה “ (ישעיהו נט, פסוק יא)
   • ”יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר“ (תהלים נט, פסוקים ז – טו)
   • ”הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן“ (ישעיהו יז, פסוק יב)
   • ”מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ“ (ירמיהו ד, פסוק יט)

2. בהשאלה: ביטא בשפתיו.

גיזרון

• מילה מקראית. הדעה הרווחת היא שזו מילה אונומטופית, שנוצרה כחיקוי לקול הטבעי שמשמיעים בעלי חיים בשעת צרה והתרגשות.
• יש הגוזרים מהמילה תהום - כמויות מים גדולות שמשמיעות רעש
• יש מי שגזר ממצרית: nhmhm, בהוראת: שאגה, רַעם. להלן הירוגליף:
• יש שקישרו לערבית: هَامَ (הַאמַ) - התהלך בהתרגשות גדולה.

• בחינה ב': עליה מבוסס המושג "מקום הומה" במשמעות מלא (באנשים) ורועש

צירופים

• המה לבו

נגזרות

• הומה
• המיה
• המון

מילים נרדפות

• רָעַשׁ
• סאן

ראו גם

• מהומה
• המהם
• נהם

תרגום

• אנגלית: tumult‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

• תמר קציר (כץ), קול המון, האקדמיה ללשון העברית, 23/01/2011.

הֵמָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	המה
הגייה*	Hema
חלק דיבר	כינוי גוף
מין	רבים זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	לרחוק; הָהֵמָּה

כינויי גוף
גוף	ראשון	שני	שלישי
זכר	אני, אנוכי	אתה	הוא
נקבה		את	היא
ז"ר	אנחנו, נחנו, אנו	אתם	הם (המה)
נ"ר		אתן	הן (הנה)

1. [מליצה] כִּנּוּי גּוּף שְׁלִישִׁי לְרַבִּים; נִסְתָּרִים.

   • "אָבִיב בָּא וְאָבִיב חָלָף/ אַנְחוֹת לֵיל וִימֵי שִׁמּוּרִים/ וְהֵיכָן הֵמָּה הַבַּחוּרִים!" ("תִּרְזָה יָפָה", חיים נחמן ביאליק)
   • "אָז בֹּשְּׁתִּי מִגַּלִּים הָרָבִים בַּסְּלָעִים/ שֶׁהֵמָּה, בְּהִתְמוֹלְלָם, שָׁבִים לִרְגָעִים/ וְטוּר מִטּוּר יָרוּם, גַּל יִגְבַּר מִגָּל" ("לֹא רִגְעֵי שְׁנַת, טֶבַע", שאול טשרניחובסקי)
   • "שְׂפַת גָּלְיַת תְּחַשֵּׁב יוֹם / דָּוִד זְקֵנָךְ, ורִבּוֹאוֹת מְחָרֶפֶת/ הֵמָּה לְשִׁכְנָם בְּאַרְצוֹתָם כְּמוֹ גָרָב" ("נִגְלֵית יְשָׁרָה", ר' שמואל הנגיד)
   • "וָאֶתְמַהּ מֶנְהוּ כִּנְבוֹנִים/ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ/ וָאוֹדֶה כִּי לַכֹּל עִנְיָן" ("עָבַרְתִּי עַל מִבְנֶה", ר' שמואל הנגיד)
   • ”הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ“ (בראשית ז', פסוק י"ד)
   • ” הַבֹּקֶר אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם“ (בראשית מ"ד, פסוק ג')
   • ” וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו: נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ“ (במדבר ג', פסוק ט')

גיזרון

• האות מ' מנוקדת בדגש לתפארת הקריאה.
• הם + ה'-סופית, צורה נסתר-רבים זו נפוצה בעברית מקראית ובלשון מגילת המקדש.

מילים נרדפות

• הם

תרגום

• אנגלית: they‏‏‏‏
• ערבית: هُمْ‏‏‏‏ (הגייה: הֻםְ)
• צרפתית: ils‏‏‏‏
• יידיש: זיי‏‏‏‏

ראו גם

הוא היא

הן הנה