הָמָה

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא המה
שורש וגזרה ה־מ־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע קול עמוק ונמוך, בדר"כ כהבעה לסערת רגשות ובעיקר להשתוקקות.
    • נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה “ (ישעיהו נט, פסוק יא)
    • ”יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר“ (תהלים נט, פסוקים זטו)
    • ”הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן“ (ישעיהו יז, פסוק יב)
    • ”מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ“ (ירמיהו ד, פסוק יט)
  2. בהשאלה: ביטא בשפתיו.

גיזרון

עריכה
  • מילה מקראית. הדעה הרווחת היא שזו מילה אונומטופית, שנוצרה כחיקוי לקול הטבעי שמשמיעים בעלי חיים בשעת צרה והתרגשות.[1]
  • יש הגוזרים מהמילה תהום - כמויות מים גדולות שמשמיעות רעש[2]
  • יש מי שגזר ממצרית: nhmhm, בהוראת: שאגה, רַעם. להלן הירוגליף:
    N35O4G17O4G17
  • יש שקישרו לערבית: هَامَ (הַאמַ) - התהלך בהתרגשות גדולה.[3]
  • בחינה ב': עליה מבוסס המושג "מקום הומה" במשמעות מלא (באנשים) ורועש

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: tumult‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

עריכה
  • תמר קציר (כץ), קול המון, האקדמיה ללשון העברית, 23/01/2011.

הערות שוליים

עריכה
  1. ראו קישורים חיצוניים.
  2. הואיל משה ורש"ר הירש (דברים ח,ז) הציעו הפוך, ש'תהום' גזור משורש ה־ו־ם, אבל מתוך ההקבלה לשפות שמיות אחרות מסתבר ש'תהום' היא המקור.
  3. J Barth, Beiträge Zur Erklärung des Jesaia, 1885, p. 45.

הֵמָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא המה
הגייה* Hema
חלק דיבר כינוי גוף
מין רבים זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות לרחוק; הָהֵמָּה
כינויי גוף
גוף ראשון שני שלישי
זכר אני, אנוכי אתה הוא
נקבה את היא
ז"ר אנחנו, נחנו,
אנו
אתם הם (המה)
נ"ר אתן הן (הנה)
  1. [מליצה] כִּנּוּי גּוּף שְׁלִישִׁי לְרַבִּים; נִסְתָּרִים.

גיזרון

עריכה
  • האות מ' מנוקדת בדגש לתפארת הקריאה.
  • הם + ה'-סופית, צורה נסתר-רבים זו נפוצה בעברית מקראית ובלשון מגילת המקדש.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: they‏‏‏‏
  • ערבית: هُمْ‏‏‏‏ (הגייה: הֻםְ)
  • צרפתית: ils‏‏‏‏
  • יידיש: זיי‏‏‏‏


ראו גם

עריכה