הָמוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא המון
הגייה* hamon
חלק דיבר שם־עצם
תואר־הפועל (2)
מין זכר
שורש ה־מ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות ר׳ הֲמוֹנִים; הֲמוֹן־, ר׳ הֲמוֹנֵי־
  1. חבורה גדולה בלתי מאורגנת של אנשים.
    • "וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת-קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי." (שמואל א פרק ד יד)
  2. כמות גדולה של דבר מה.
    • מרוב שאכלתי המון, כואבת לי הבטן.
  3. לשון המקרא המיית לב, קול מתרגש והומה,שאון .
    • ” הָסֵר מֵעָלַי, הֲמוֹן שרֶיךָ; וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ, לֹא אֶשְׁמָע.“ (עמוס ה, פסוק כג)
    • " הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ: אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ." (ישעיהו פרק סג טו)
    • "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב, עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה: כִּי-קוֹל, הֲמוֹן הַגָּשֶׁם. " ( מלכים א פרק יח )

גזרוןעריכה

  • מילה אונומטופאית , שפירושה בתנ”ך : קול שאון, קול המיה, מעין המהום, הקול שמשמיעים אנשים רבים .
בעברית קדומה מופיעה המילה גם כפועל "הִמֵּן" =להעשות עממי ,וולגרי ,פופולרי.לדוגמא במשפט עברי מודרני : "ראשי מדינה נוהגים להָימֵן עצמם אל מול קהל תומכיהם מהפריפריה." מתקָשרת עם המילה הערבית; זָמְזַהְמְנָה زَمْزَمْنَ‎ = השמעת צליל מתמשך , לרעום, קולות פיצוצים וגם במשמעות מזמורים או המנון . בתקופת הביניים של העברית, "המון" היה שמו של מלאך,שד ,או סוג של מילה מאגית, ציטוט: " רוח דרום שרים ממונים עליהם ואלה שמותם. דורניאל דרביאל דרכיאל המון חנאל נחננאל. מפתחי רוח דרום בידיהם". (מעשה בראשית ,פרק ג,המסירה 736).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

(1)

(2)

מידע נוסףעריכה

בנסמך מנוקד הֲמוֹן (המון-גויים) כמו צורת הרבים הֲמוֹנִים. צורה זו מחודשת, ואינה קיימת במקורות, שכן המון הוא שם קיבוצי, בדומה למים שבלשון משנה חודשה הצורה מֵימוֹת.

ראו גםעריכה

סמוכיןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: המון