שָׁאוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאון
הגייה* sha'on
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־א־י/ה
דרך תצורה
נטיות שְׁאוֹן־
  1. המולה קולית, חוסר שקט.
    • "אָז כֻּלָּם יָפוּצוּ בְשָׁאוֹן/ וּבָאוּ אֶל-בֵּין הָאַלּוֹנִים" ("גַּמָּדֵי לָיִל", חיים נחמן ביאליק)
    • "אָהַבְתִּי שְׁאוֹן תִּירָס וְקָמָה, וּגְעִיָּה מֵרֶפֶת, גְּעִיַּת פָּרָה דּוֹרֶשֶׁת עֶגְלָתָהּ" ("אהבת יוגב" / יעקב אביצוק)
    • "אִם לֹא נִשְׁמָע מִמֶּרְחַקִּים. שְׁאוֹן כְּנָפַיִם נָעִים – כַּנְפֵי צְבָאוֹת שַׂרְפֵי יֶשַׁע, אַחֲרָיו נוֹסְעִים דָּאִים" ("פעמי משיח" / יעקב כהן )
    • ”קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים יְהוָה צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה“ (ישעיהו יג, פסוק ד)
    • "אומרים הוי הוי ואח"כ הוא מכניסן לשלג והן אומרים ווי ווי מה טעמא ויעלינו מבור שאון מטיט היון מהו מטיט היון מקום שהן אומרין בו הוי" (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף נג, א, פרק י', הלכה ג', גמרא)

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: rumore‏‏‏‏
  • אנגלית: noise‏‏‏‏
  • גרמנית: Lärm‏‏‏‏
  • דנית: støj‏‏‏‏

ראו גםעריכה

מובאות נוספותעריכה

  • ”אַל-תִּשְׁכַּח, קוֹל צֹרְרֶיךָ; שְׁאוֹן קָמֶיךָ, עֹלֶה תָמִיד“ (תהילים עד, פסוק כג)
  • ”מַשְׁבִּיחַ, שְׁאוֹן יַמִּים-שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם; וַהֲמוֹן לְאֻמִּים“ (תהילים סה, פסוק ח)
  • ”וְקָאם שָׁאוֹן, בְּעַמֶּךָ, וְכָל-מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד, כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה: אֵם עַל-בָּנִים, רֻטָּשָׁה“ (הושע י, פסוק יד)