שאון
שָׁאוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שאון |
| הגייה* | sha'on |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־א־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
| נטיות | שְׁאוֹן־ |
- המולה קולית, חוסר שקט.
- "אָז כֻּלָּם יָפוּצוּ בְשָׁאוֹן/ וּבָאוּ אֶל-בֵּין הָאַלּוֹנִים" ("גַּמָּדֵי לָיִל", חיים נחמן ביאליק)
- "אָהַבְתִּי שְׁאוֹן תִּירָס וְקָמָה, וּגְעִיָּה מֵרֶפֶת, גְּעִיַּת פָּרָה דּוֹרֶשֶׁת עֶגְלָתָהּ" ("אהבת יוגב" / יעקב אביצוק)
- "אִם לֹא נִשְׁמָע מִמֶּרְחַקִּים. שְׁאוֹן כְּנָפַיִם נָעִים – כַּנְפֵי צְבָאוֹת שַׂרְפֵי יֶשַׁע, אַחֲרָיו נוֹסְעִים דָּאִים" ("פעמי משיח" / יעקב כהן )
- ”ק֥וֹל הָמ֛וֹן בֶּהָרִ֖ים דְּמ֣וּת עַם־רָ֑ב ק֠וֹל שְׁא֞וֹן מַמְלְכ֤וֹת גּוֹיִם֙ נֶֽאֱסָפִ֔ים יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת מְפַקֵּ֖ד צְבָ֥א מִלְחָמָֽה“ (ישעיהו יג, פסוק ד)
- "אומרים הוי הוי ואח"כ הוא מכניסן לשלג והן אומרים ווי ווי מה טעמא ויעלינו מבור שאון מטיט היון מהו מטיט היון מקום שהן אומרין בו הוי" (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, דף נג, א, פרק י', הלכה ג', גמרא)
- "האם אתה משיב? האם אתה עונה לי? אולי באזנך הולמים גם שאוני?" (שיר של יום חולין)
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהמובאות נוספות
עריכה- ”אַל-תִּשְׁכַּח, קוֹל צֹרְרֶיךָ; שְׁאוֹן קָמֶיךָ, עֹלֶה תָמִיד“ (תהילים עד, פסוק כג)
- ”מַשְׁבִּיחַ, שְׁאוֹן יַמִּים-שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם; וַהֲמוֹן לְאֻמִּים“ (תהילים סה, פסוק ח)
- ”וְקָאם שָׁאוֹן, בְּעַמֶּךָ, וְכָל-מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד, כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה: אֵם עַל-בָּנִים, רֻטָּשָׁה“ (הושע י, פסוק יד)