רַעַשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רעש
הגייה* ra׳ash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ע־שׁ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְעָשִׁים, ס"ר רַעֲשֵׁי־
 
התנהגות נוזל בעת רעש
  1. קול עז, שלעתים אינו ערב לאוזן ויוצר מטרד סביבתי; אוסף קולות שאינם יוצרים יחד הרמוניה.
  2. המולה רבה; תהודה ציבורית רחבה. בחלק מהשימושים מתייחס להמולה מוגזמת.
  3. [גאולוגיה] רעידת אדמה; תופעת טבע שמאופיינת ברעידה ותזוזה של הקרקע.
    • ”וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ־עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם־לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל לח, פסוק יט)
    • ”וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה“ (זכריה יד, פסוק ה)
    • בעבר מדדו רעשים לפי סולם ריכטר, אך כיום מודדים אותם בסולם דרגות. הרעש הגדול ביותר שתועד היה בוואלדיביה בשנת 1960, ועוצמתו 9.5 בסולם זה.
  4. [תקשורת] אות בלתי רצוי, שנקלט על ידי הנמען ולא נשלח על ידי השולח. לעתים עלול לגרום להפרעות בתקשורת.
    • ההקלטה המקורית שקיבלנו כללה המון רעש שהיינו צריכים להוציא.
    • שני פיזיקאים מ"מעבדות בל" עבדו על קולט רגיש במיוחד, כשלפתע גילו רעש רקע של קרינת רדיו. תגלית זו חיזקה את תאוריית המפץ הגדול, ובזכותה קיבלו הפיזיקאים פרס נובל לפיזיקה.

גיזרוןעריכה

קול עז, המולה רבהעריכה

  • נגזר מן המילה רָעַשׁ.

רעש אדמהעריכה

  • הביטוי רעש בפני עצמו בהקשרי רעידת אדמה נגזר משימושים שונים בתנ"ך, בעוד רעש אדמה הוא ביטוי מהעברית החדשה[1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   קול עז
   אות בלתי רצוי
  • בולגרית: шум‏‏‏‏
  • גרמנית: Rauschen‏‏‏‏
  • הולנדית: ruis‏‏‏‏
  • ספרדית: ruido‏‏‏‏
  • פורטוגזית: ruído‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: רעש
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעש

סימוכיןעריכה

  1. רוביק רוזנטל, "שאל את רוביק - מוצא הצירופים". ‏הזירה הלשונית‏, 30.04.2015

רָעַשׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רעש
שורש וגזרה ר־ע־שׁ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. השמיע קול חזק או לא נעים; גרם לשאון.
    • וַתִּרְעַשׁ הַגִּנָּה / וַיֵּהוֹם בָּהּ כָּל שְׁבִיל / מִמְּחוֹלוֹת וּנְגִינָה / וּמִמִּצְהֲלוֹת גִּיל.“ (בגינת הירק, מאת חיים נחמן ביאליק)
    • ”קָדְרוּ, קָדְרוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם / וְרוּחַ עַז רָעַשׁ. / קִבְּלוּ, קִבְּלוּ הָרֵי אֶפְרַיִם / קָרְבָּן צָעִיר חָדָשׁ.“ (קדרו פני השמיים, מאת יהושע פרושנסקי)
    • "לא הצלחתי להרדם! הילדים בחצר רעשו כל הלילה".
  2. הזדעזע, היה בסערת רגשות.
    • ”יְהוָה, בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ; גַּם-עָבִים, נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)
    • העולם כולו רעש בעת הודעתם של אמצעי התקשורת על נפילת מגדלי התואמים.

גיזרוןעריכה

  • ניתן לראות מופעים של המילה כבר בתנ"ך, הן בשירת דבורה דלעיל והן בירמיהו: ”רָאִיתִי, הֶהָרִים, וְהִנֵּה, רֹעֲשִׁים; וְכָל-הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ“ (ירמיהו ד, פסוק כד).
  • השורש משותף גם ללשונות שמיות אחרות, כגון ארמית וערבית.
  • המילה קרובה גם למילה העברית "רָגַשׁ".

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה