רעש
רַעַשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רעש |
| הגייה* | ra׳ash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ע־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ רְעָשִׁים, רַעֲשֵׁי־ |
.jpg)
- קול עז, שלעתים אינו ערב לאוזן ויוצר מטרד סביבתי; אוסף קולות שאינם יוצרים יחד הרמוניה.
- ”מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת תִּפָּקֵד, בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל; סוּפָה, וּסְעָרָה, וְלַהַב, אֵשׁ אוֹכֵלָה.“ (ישעיהו כט, פסוק ו)
- ”וַיֹּאבַד בְּרַעַשׁ הַתֻּפִּים וְהַצֶּלְצְלִים“ (מגילת האש, מאגדות החורבן, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- רעש כלי הרכב שנשמע מחלוני הפריע לי להתרכז בלימודיי.
- המולה רבה; תהודה ציבורית רחבה. בחלק מהשימושים מתייחס להמולה מוגזמת.
- ”בין הספרים האלה היה גם [...] "חקר דבר", שבאמת לא יצא ידי חובה [...] ואף על פי כן עשה רעש גדול בצאתו לאור“ (חטאות נעורים, מאת משה ליב ליליינבלום, בפרויקט בן יהודה)
- כמה רעש עושים בנוגע לבחירות לממשלה? ממילא יש כאלו לפחות כל ארבע שנים.
- [תקשורת] אות בלתי רצוי, שנקלט על ידי הנמען ולא נשלח על ידי השולח. לעתים עלול לגרום להפרעות בתקשורת.
- ההקלטה המקורית שקיבלנו כללה המון רעש שהיינו צריכים להוציא.
- שני פיזיקאים מ"מעבדות בל" עבדו על קולט רגיש במיוחד, כשלפתע גילו רעש רקע של קרינת רדיו. תגלית זו חיזקה את תאוריית המפץ הגדול, ובזכותה קיבלו הפיזיקאים פרס נובל לפיזיקה.
- לשון המקרא [גאולוגיה] רעידת אדמה; תופעת טבע שמאופיינת ברעידה ותזוזה של הקרקע.
- ”וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ־עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם־לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל לח, פסוק יט)
- ”וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה“ (זכריה יד, פסוק ה)
- בעבר מדדו רעשים לפי סולם ריכטר, אך כיום מודדים אותם בסולם דרגות. הרעש הגדול ביותר שתועד היה בוואלדיביה בשנת 1960, ועוצמתו 9.5 בסולם זה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- המולה (2)
- מהומה (2)
- סאון (1)
- סערה בכוס תה (2)
- רעידת אדמה (4)
- שאון (1)
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה קול עז
|
אות בלתי רצוי
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: רעש |
 טקסט בוויקיטקסט: תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעש |
סימוכין
עריכה- ↑ רוביק רוזנטל, "שאל את רוביק - מוצא הצירופים". הזירה הלשונית, 30.04.2015
רָעַשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | רעש |
| שורש וגזרה | ר־ע־שׁ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- השמיע קול חזק או לא נעים; גרם לשאון.
- ”וַתִּרְעַשׁ הַגִּנָּה / וַיֵּהוֹם בָּהּ כָּל שְׁבִיל / מִמְּחוֹלוֹת וּנְגִינָה / וּמִמִּצְהֲלוֹת גִּיל.“ (בגינת הירק, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”קָדְרוּ, קָדְרוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם / וְרוּחַ עַז רָעַשׁ. / קִבְּלוּ, קִבְּלוּ הָרֵי אֶפְרַיִם / קָרְבָּן צָעִיר חָדָשׁ.“ (קדרו פני השמיים, מאת יהושע פרושנסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "לא הצלחתי להרדם! הילדים בחצר רעשו כל הלילה".
- הזדעזע, היה בסערת רגשות.
- ”יהוה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם; אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ – גַּם-עָבִים, נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)
- ”רָאִיתִי הֶהָרִים, וְהִנֵּה רֹעֲשִׁים; וְכָל־הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ.“ (ירמיהו ד, פסוק כד).
- העולם כולו רעש בעת הודעתם של אמצעי התקשורת על נפילת מגדלי התואמים.
גיזרון
עריכה- השורש משותף גם ללשונות שמיות אחרות, כגון ארמית וערבית.
- המילה קרובה גם למילה העברית "רָגַשׁ".