רעש
רַעַשׁ עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רעש |
הגייה* | ra׳ash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ע־שׁ |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ רְעָשִׁים, רַעֲשֵׁי־ |
- קול עז, שלעתים אינו ערב לאוזן ויוצר מטרד סביבתי; אוסף קולות שאינם יוצרים יחד הרמוניה.
- ”מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת תִּפָּקֵד, בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל; סוּפָה, וּסְעָרָה, וְלַהַב, אֵשׁ אוֹכֵלָה.“ (ישעיהו כט, פסוק ו)
- ”וַיֹּאבַד בְּרַעַשׁ הַתֻּפִּים וְהַצֶּלְצְלִים“ (מגילת האש, מאגדות החורבן, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- רעש כלי הרכב שנשמע מחלוני הפריע לי להתרכז בלימודיי.
- המולה רבה; תהודה ציבורית רחבה. בחלק מהשימושים מתייחס להמולה מוגזמת.
- ”בין הספרים האלה היה גם [...] "חקר דבר", שבאמת לא יצא ידי חובה [...] ואף על פי כן עשה רעש גדול בצאתו לאור“ (חטאות נעורים, מאת משה ליב ליליינבלום, בפרויקט בן יהודה)
- כמה רעש עושים בנוגע לבחירות לממשלה? ממילא יש כאלו לפחות כל ארבע שנים.
- [תקשורת] אות בלתי רצוי, שנקלט על ידי הנמען ולא נשלח על ידי השולח. לעתים עלול לגרום להפרעות בתקשורת.
- ההקלטה המקורית שקיבלנו כללה המון רעש שהיינו צריכים להוציא.
- שני פיזיקאים מ"מעבדות בל" עבדו על קולט רגיש במיוחד, כשלפתע גילו רעש רקע של קרינת רדיו. תגלית זו חיזקה את תאוריית המפץ הגדול, ובזכותה קיבלו הפיזיקאים פרס נובל לפיזיקה.
- לשון המקרא [גאולוגיה] רעידת אדמה; תופעת טבע שמאופיינת ברעידה ותזוזה של הקרקע.
- ”וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ־עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם־לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל לח, פסוק יט)
- ”וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה“ (זכריה יד, פסוק ה)
- בעבר מדדו רעשים לפי סולם ריכטר, אך כיום מודדים אותם בסולם דרגות. הרעש הגדול ביותר שתועד היה בוואלדיביה בשנת 1960, ועוצמתו 9.5 בסולם זה.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
- המולה (2)
- מהומה (2)
- סאון (1)
- סערה בכוס תה (2)
- רעידת אדמה (4)
- שאון (1)
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
קול עז
|
אות בלתי רצוי
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: רעש |
טקסט בוויקיטקסט: תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעש |
סימוכין עריכה
- ↑ רוביק רוזנטל, "שאל את רוביק - מוצא הצירופים". הזירה הלשונית, 30.04.2015
רָעַשׁ עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רעש |
שורש וגזרה | ר־ע־שׁ |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- השמיע קול חזק או לא נעים; גרם לשאון.
- ”וַתִּרְעַשׁ הַגִּנָּה / וַיֵּהוֹם בָּהּ כָּל שְׁבִיל / מִמְּחוֹלוֹת וּנְגִינָה / וּמִמִּצְהֲלוֹת גִּיל.“ (בגינת הירק, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”קָדְרוּ, קָדְרוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם / וְרוּחַ עַז רָעַשׁ. / קִבְּלוּ, קִבְּלוּ הָרֵי אֶפְרַיִם / קָרְבָּן צָעִיר חָדָשׁ.“ (קדרו פני השמיים, מאת יהושע פרושנסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "לא הצלחתי להרדם! הילדים בחצר רעשו כל הלילה".
- הזדעזע, היה בסערת רגשות.
- ”יהוה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם; אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ – גַּם-עָבִים, נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)
- ”רָאִיתִי הֶהָרִים, וְהִנֵּה רֹעֲשִׁים; וְכָל־הַגְּבָעוֹת, הִתְקַלְקָלוּ.“ (ירמיהו ד, פסוק כד).
- העולם כולו רעש בעת הודעתם של אמצעי התקשורת על נפילת מגדלי התואמים.
גיזרון עריכה
- השורש משותף גם ללשונות שמיות אחרות, כגון ארמית וערבית.
- המילה קרובה גם למילה העברית "רָגַשׁ".